עירית אשדוד נ' אברמאשוילי ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של ביצוע עבודות בנייה ללא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר (עבירות לפי סעיפים 145(א)(2) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965) ושל ביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר (עבירה לפי סעיפים 145(א)(2) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965).

לפי עובדות כתב האישום, הנאשם בנה תוספת בנייה בשטח של כ-12 מ"ר מחומרים קלים ע"י בניית קירות אלומיניום, תריסים ותקרת פוליגל; בנה חנייה בסטייה מהיתר ע"י בטון וגג רעפים במקום חומרים קלים כמופיע בהיתר; וכן פיצל את הקוטג' שבבעלותו לשלוש יחידות דיור באמצעות הוספת שירותים ומטבחים.

ב"כ המאשימה עתרה לקנס משמעותי שלא יפחת מ-100,000 ₪, תוך שהיא מפנה לפסק הדין בחע"מ (אשדוד) 1121/07 עיריית אשדוד נ' חצרוני (להלן: עניין חצרוני), בו בנסיבות דומות הוטל על הנאשם קנס בסך 90,000 ₪.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בקנס סמלי בסך 10,000 ₪ ההולם לטענתו את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם נתתי דעתי הן לשיקולים לחומרא והן לשיקולים לקולא. בעשותי כן מצאתי כי בכל הנוגע לעבירות שעבר הנאשם שעניינן ביצוע עבודת בנייה הטעונה היתר ושימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר או בסטייה מהיתר, הרי שמדובר בעבירות מן הסוג ששומה על בית המשפט לשרשן ולהרתיע את העוברים עליהן. על בית המשפט מוטל נטל לשגר מסר חד משמעי לציבור, לפיו המתעלמים מחוקי התכנון והבנייה ייענשו בחומרה.

מבין העבירות המיוחסות לנאשם, העבירה של פיצול דירות שלא כדין הינה עבירה מן החמורות שבדיני התכנון והבנייה, שכן מעבר למאפיינים הרגילים של בנייה בלתי חוקית עבירה זו טומנת בחובה פגיעה קשה באיכות חייו של הציבור, בתשתיות העירוניות ובסביבה:

"והרי מן המפורסמות הוא כי קביעת מספרן של יחידות הדיור הוא הכלי הבסיסי שבידי הרשויות לעיצוב מדיניות זו על היבטיה המגוונים, הקמת תשתיות מים וביוב, קביעת מספר מקומות חנייה, מקומות בבתי ספר ומוסדות ציבור אחרים, וכדומה. לו טענת המערערים תתקבל – התופעה החברתית הבלתי רצויה של מגורי מספר משפחות הזרות זו לזו בדירה שנועדה מבחינה תכנונית למגורי משפחה אחת תתרחב מעבר לאילוצים רגילים בתחום זה".

(ראו עפ"א (ת"א-יפו) 80258/06 אלפונסו נ' עיריית חולון (פורסם במאגרים המשפטיים))

בנוסף, בעבירת פיצול הדירות מעורבים שיקולים כלכליים של השאת רווחים, כך שעבירה זו מבוצעת ברגיל לשם בצע כסף.

במקרה שלפניי, לא אוכל להתעלם מכך כי הנאשם נהנה מפירות העבירות במשך כ-3 שנים, תוך שהוא פוגע בכך באיכות חייהם של תושבי הרחוב ויוצר בכך מטרד ממשי לסובבים אותו.

מנגד, לא אוכל להתעלם מנסיבותיו האישיות יוצאות הדופן של הנאשם כפי שנפרשו בפניי מפי בא כוחו ונתמכו באסמכתאות. מדובר בנאשם בן 79, הסובל מבעיות בריאותיות רבות וקשות, וביניהן שיתוק ב-4 הגפיים, המתגורר במוסד סיעודי. כפי העולה מן התעודה הרפואית אשר הוגשה ע"י ב"כ הנאשם, הנאשם אינו מסוגל לטפל בענייניו בשל מצבו התפקודי הקשה, ולדברי בא כוחו נמצא על ערש דווי. כמו כן, נתתי דעתי לכך כי הנאשם פירק את הבנייה הבלתי חוקית במהלך שנת 2010. בנוסף, מצאתי לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי הודה במיוחס לו וחסך בכך בזמן שיפוטי יקר.

לדידי, פסק הדין בעניין חצרוני עליו סומכת ב"כ המאשימה את טיעוניה לעניין העונש שונה בנסיבותיו מן המקרה שלפניי – אמנם הנאשם בעניין חצרוני פיצל את דירתו ל-2 יחידות בלבד (לעומת 3 יחידות במקרה דנן), אולם נאשם זה הורשע לאחר ניהול הוכחות, ולא פירק את הבנייה הבלתי חוקית גם לאחר מתן הכרעת הדין בעניינו, בניגוד לנאשם דכאן.

גם פסק הדין בחע"מ 3662/06 עיריית אשדוד נ' כהן (להלן: עניין כהן), בו הוטל על נאשם בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם דכאן קנס בסך 50,000 ₪ במסגרת הסדר טיעון, שונה בנסיבותיו מן המקרה שלפניי – אמנם גם הנאשם בעניין כהן פיצל את דירתו ל-3 יחידות ופירק את הבנייה הבלתי חוקית טרם מתן גזר הדין, אולם בשונה מן התיק שלפניי ובדומה לעניין חצרוני, גם נאשם זה הורשע לאחר ניהול הוכחות.

באיזונם של דברים, מצאתי ליתן משקל גבוה לנסיבותיו האישיות והבריאותיות של הנאשם, המטות בנסיבות העניין את הכף לקולא, וזאת מבלי להקל ראש בצורך בהרתעת הרבים ומיגור תופעת פיצול הדירות אשר הפכה ל"מכת מדינה".

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, וביניהם חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הסדר הטיעון החלקי אליו הגיעו הצדדים, הודאתו של הנאשם, החיסכון בזמן השיפוטי, נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, מצאתי לנכון לפנים משורת הדין לדון את הנאשם לעונשים הבאים:

קנס בסך 35,000 ₪.

הקנס ישולם ב-35 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון שבהם בתוך 30 יום מהיום.

אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

חתימה על התחייבות במזכירות בית המשפט בסך של 70,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע למשך שנתיים, וזאת תוך 30 יום.