עירית אופקים נ' דנינו ואח'

גזר דין (לנאשמים 1 ו – 3)

1.הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירה של שימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר (לפי סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965).

כעולה מהכרעת הדין, הנאשם 1, הינו הבעלים של מבנה משולב למגורים ומסחר בן שתי קומות, והנאשם 1, עשה שימוש בקומה א' שלא למגורים בכך שהשכיר לנאשם 3, ולנאשם 4 (שזוכה) משרדים בקומה זו. נקבע כי השימוש כמשרדים מהווה שימוש החורג מן ההיתר.

בהכרעת הדין, פורטה בהרחבה השתלשלות האירועים הנוגעת להליך התכנוני שנעשה ביחס למקרקעין. כפי שפורט בהכרעת הדין, הנאשם 1, פעל תקופה ארוכה להוצאת היתר ועמד בכל הדרישות שנדרשו ממנו להוצאת היתר. נקבע כי התנהלות המאשימה, לפיה יצרה כלפי הנאשם 1, משך תקופה ממושכת מצג לפיו אם יעמוד בתנאים מסוימים יקבל את ההיתר, ומשעמד באותם תנאים, הגם שזכאי היה לצפות כי יקבל את ההיתר, נמנעה מליתן לו את ההיתר מקימה לנאשם הגנה מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק (הגם שלא היה בה בכדי להביא את עניינו של הנאשם 1 לגדר אותם מקרים חריגים אשר תוצאתה של התנהלות המאשימה, תוביל לביטול כתב האישום).

2.בהכרעת הדין נמצא כי האיזון הראוי, בין יישומה של ההגנה מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק, שקמה לנאשם בנסיבות העניין, לבין נסיבות המקרה, מצדיק מתן ביטוי לחלותה של הגנה זו, במסגרת גזר הדין, תוך שנקבע מפורשות, כי : "התנהלות המאשימה אכן תהווה שיקול משמעותי בגזירת הדין, גם אם אין בה בכדי לגרוע מעצם אחריותו הפלילית של הנאשם 1".

3.במסגרת טיעוניהם לעונש, עתרו ב"כ הנאשמים להימנע מהרשעת הנאשמים ובמיוחד הנאשם 1 לאור מעמדו הציבורי.

4.ב"כ המאשימה עתר במסגרת טיעוניו לעונש, להרשיע את הנאשמים ולהשית על הנאשם 1 קנס כספי במתחם שבין 40,000 ₪ ל – 80,000 ₪ והתחייבות, וביחס לנאשם 3 – קנס כספי בסכום שבין 20,000 ₪ ל – 40,000 ₪ והתחייבות.

5.ביחס לשאלת ההרשעה, הדגיש ב"כ המאשימה, כי המאשימה אינה עומדת על כך שיקבע כי קיים קלון. הודעת המאשימה באה נוכח מעמדו הציבורי של הנאשם 1 והעובדה שהנאשם 1 מועמד לראשות עיריית אופקים במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות. לטענת המאשימה, לאור הוראות סעיף 7 (ב) לחוק הרשויות המקומיות, ולנוכח העובדה שלא מתבקשת קביעה כי קיים קלון, אין כל בעיה כי הנאשם ייבחר וישמש כראש עיר, גם אם יורשע ועל כן, אין בהרשעה לכשעצמה, בכדי להוות מכשול.

6.ב"כ הנאשמים 1,3 התייחס ארוכות בטיעוניו לעונש לפועלו הציבורי הרב של הנאשם 1, ולנסיבות המקרה, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע מהרשעת הנאשם 1, ולהשית עליו 140 שעות של"צ. ב"כ הנאשמים 1,3 הדגיש כי הנאשם 1 אוחז כיום בהיתר.

7.ביחס לנאשם 3 – הדגיש ב"כ הנאשמים, את העובדה שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל, וכי המדובר בנכה צה"ל, עם פגיעות מורכבות בבטנו וקטיעת ידו השמאלית, וסובל מנכויות נוספות.

בעניינו עתר ב"כ הנאשמים לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית התחייבות ללא הרשעה.

דיון

8.לאור הבקשה לבטל את הרשעת הנאשמים ולהשית עונש ללא הרשעה, ראוי תחילה לבחון את שאלת הרשעת הנאשמים 1 ו-3.

בעניינו של הנאשם 1 הוגש תסקיר ממנו עולה כי הנאשם 1, משמש בתפקידים ציבוריים. כעולה מן התסקיר הנאשם 1 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בחיל השריון, נפצע בתאונת דרכים, ולאחר שהורד לו הפרופיל והוצע לו פטור משירות צבאי, ביקש לשרת בצבא כמתנדב והשלים שירות צבאי מלא, בתפקיד פקידותי. כעולה מן התסקיר הנאשם 1 ניהל עסקים שונים, ומשנת 2001 ועד היום, משמש כמנהל בית אבות. כעולה מן התסקיר, שימש הנאשם כחבר במועצת העיר אופקים משנת 2003 ועד שנת 2007, הקים עמותה להפעלת מתנדבות בשירות הלאומי, ומתנדב כיום במספר ארגונים, ובהם האגודה למען הזקן באופקים, שם הוא מכהן כיו"ר האגודה, מרכז טיפוח יזמות באר-שבע והנגב, שם הוא משמש כחבר בוועד המנהל, עמותת מורשת מוזיאון חיל האוויר, וכן מכהן בהתנדבות כיו"ר וועדת ביקורת וכדירקטור בקק"ל. בנוסף, כעולה מן התסקיר הנאשם מסיים בימים אלו לימודי משפטים, נבחר לפני מספר חודשים כיו"ר סניף הליכוד באופקים, ומתעתד להתמודד על ראשות העיר אופקים, בבחירות הקרובות בחודש אוקטובר 2013.

שירות המבחן, התרשם כי לנאשם 1 שאיפות לתפקוד נורמטיבי ללא מעורבות בפליליים, כי אוחז בערכים נורמטיביים וחונך להתנהלות שומרת חוק, וכי הנאשם הינו בעל שאיפות להשפיע ולתרום מיכולותיו וניסיונו במרחב הציבורי. שירות המבחן התרשם כי העבירה אינה מאפיינת את אורח חייו של הנאשם 1, וכי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם הרתעתי להתנהלות עוברת חוק.

שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת הנאשם 1, ולחייבו בביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות ולהטיל התחייבות, תוך ששירות המבחן הדגיש, כי הצורך בהימנעות מהרשעתו, הינו על מנת שלא למנוע ממנו לשמש בתפקידים ציבוריים בהם משמש ובאפשרותו להתמודד לראשות עיריית אופקים, כפי שמתכנן.

ביחס לנאשם 3, ציין שירות המבחן, כי הנאשם נכה צה"ל הסובל מפגיעות מורכבות בבטנו ומקטיעת ידו השמאלית, בשל פציעה במלחמה. כעולה מן התסקיר לפני כ – 3 שנים חלה החמרה במצבו הרפואי של הנאשם 3 ומאז הוכר כבעל אובדן כושר עבודה לצמיתות וכיום מתקיים מקצבת נכות של משרד הביטחון.

כעולה מן התסקיר, פציעתו של הנאשם 3 נבעה משירותו הצבאי כלוחם בסיירת גולני וכי הנאשם עבר לאחר פציעתו תהליך שיקומי ארוך, אשר בסופו השתלב בלימודי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, תואר ראשון בחינוך בלתי פורמאלי ואף עסק מספר שנים בהדרכת נוער. במסגרת הליך השיקום במשרד הביטחון, פתח הנאשם תחנת דלק ועסק בניהולה משך מספר שנים, עד להחמרה במצבו הרפואי. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי כתוצאה מאותה החמרה אושפז למשך כחצי שנה ונותח ובעקבות מצב רפואי זה התקשה להמשיך בניהול העסק, דבר שהוביל לקריסתו.

כעולה מן התסקיר, הנאשם 3 הופנה על ידי רופא המשפחה, לטיפול פסיכיאטרי, ואולם, לאחר שתי פגישות ניתק קשר עם המרפאה הפסיכיאטרית, ופנה לעזרה עקב משבר הסתגלות לאחר קריסת עסקו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם 3 אינו מודה באופן מלא בביצוע העבירות, ואולם אוחז בתפיסה עצמית חיובית ובמערכת ערכים נורמטיבית ביסודה, ומתקשה להתמודד עם מצבו כיום כמי שאינו מסוגל לעבוד. שירות המבחן ציין כי הנאשם 3 חרד מההליך המשפטי, ומתוצאותיו והשלכותיו על חייו, וחש בושה במעשה העבירה ועצם מעורבותו בפליליים וכי אלו מהווים מרכיבים הרתעתיים מרכזיים עבורו. שירות המבחן ציין כי שקל להמליץ על ענישה בדרך של הטלת צו של"צ, אך נמנע מלעשות כן בשל מצבו הבריאותי של הנאשם 3, וציין, כי לאחר התלבטות, ממליץ על ענישה בדרך של התחייבות להימנע מעבירה.