עיריית תל-אביב נ' קאין

פסק דין

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (כב' השופט אשר גולדין) מיום 10/11/11 בתיק 00035594803 ולפיה זוכה המשיב מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

2.המערערת טענה בבית משפט קמא, כי ביום 27/11/09 החנה המשיב רכבו ברחוב אלחנן יצחק ליד בית מס' 4. רכבו חנה בניגוד לסימון אדום – לבן, תמרור ד – 15 לפי הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים) תש"ל – 1970 (להלן: "הודעת התעבורה") ובניגוד לתמרור ב- 12 + א' 43 לפיו תמרור אין עצירה תקף בכל שעות היום פרט להעלאת והורדת נוסעים ותלמידים בשעות המפורטות בו.

נרשמה הודעת תשלום קנס למשיב בהתאם לסעיף 6 (א) (2) לחוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד – 1983 (להלן: "חוק העזר").

עפ"י הודעת תשלום הקנס, המשיב החנה רכבו ביום ו' בשעה 10:21.

3.בבית משפט קמא העיד הפקח אשר ערך את הדוח. בפרטי הדוח נכתב, כי העבירה היא בגין חניה כאשר יש "תמרור אין עצירה" ולמעשה, כיוון שרכבו של המשיב – הנאשם חנה ב"אדום-לבן".

הפקח בעדותו אישר, כי מבחינתו, הדוח ניתן על עצירה באדום לבן (עמ' 4 שורות 10 – 11 לפרוטוקול) והוא גם אישר, כי במקום היה התמרור המופיע בתמונה נ/1.

כלומר: שלט שבו כתוב בתוקף בשעות מסוימות וכן "פרט להעלאה והורדת ילדים" בשעות מסוימות. (ראה עמ' 4 שורה 25) וכן העיד גם לגבי הכיתוב במופיע בשלט בתמונה נ/2 שם נכתב: "החניה מותרת: א' עד ה' מ-20 עד 8 למחרת ו' וערב חג מ-16 עד 8 למחרת החג / שבת", וזאת למרות שהתמונות נ/1, נ/2 צולמו ע"י הנאשם – המשיב לא ביום רישום הדו"ח אלא זמן רב לאחר מכן.

לאחר שהפקח העיד, בחר הנאשם – המשיב שלא להעיד.

4.בית המשפט זיכה את המשיב מהעבירה המיוחסת לו.

כב' השופט הנכבד ציין, כי אין מחלוקת שרכבו של המשיב חנה ביום ובשעה ובמקום אשר פורטו בכתב האישום.

הוכח כי באותו מקום שפת המדרכה צבועה באדום – לבן ועדותו של הפקח נשמעה לו אמינה וברורה.

אלא שטענת הנאשם אשר ביקש לזכותו, היתה, כי במקום קיים תמרור נוסף שהוא מופיע בתמונה נ/1 והוא המסייג את העצירה באותו מקום.

הפקח לא חלק על קיומו של התמרור הנוסף באותו מקום.

בנסיבות אלו נקבע, כי נוסף לשפת המדרכה יש גם להכיר בתמרור הניצב ועל כן, על פי התמרור הניצב במקום, הרי שביום ו' ובשעת רישום הדו"ח 10:21, לא היה האיסור של עצירה במקום שכן האיסור ביום ו' מתייחס לשעות אחרות.

בנסיבות שבהן נגרם ספק בנוגע לתמרור, אזי ספק זה פועל לטובת הנאשם ועל כן זיכה את הנאשם מחמת הספק.

5.תמצית טענות המערערת:

א)המערערת טענה, כי חניה במקום ביום ו' בשעה 10:21 היא חניה בשעה המסויגת מהשעות אשר פורטו בתמרור אשר התיר עצירה לשם העלאת והורדת נוסעים.

לפיכך באותן שעות חל תמרור ב – 29 האוסר עצירה וחניה במקום.

ב)המערערת טענה, כי התמונות שהציג הנאשם לפקח בחקירה הנגדית, מתייחסות לתמרורים שהוצבו לאחר מועד העבירה ועל כן, אינן רלוונטיות לבירור המחלוקת.