עיריית תל אביב-יפו נ' מורדוב ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
42174-05-10
19.5.2013 |
|
בפני : רונן אילן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיריית תל אביב-יפו |
: 1. אמנון מורדוב 2. ב.א.מ. בנין פיתוח ושירותים בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבעים בסך של 700,919 ₪, בטענה לחוב אשר מקורו היטלי פיתוח אשר חייבים היו הנתבעים כתנאי לקבלת היתר בנייה אשר בקשו במהלך נובמבר 1999 ואשר לטענת התובעת הופחתו שלא כדין על ידי עובד שלה, לו שולם שוחד על ידי אלמוני. מחוב זה הפחיתה התובעת סך של כ- 400,000 ₪ אשר התבסס על טענה לחוב בגין היטל סלילה, ובהחלטה מיום 11.7.11 חויבה בגין זאת בתשלום הוצאות הנתבעים בסך של 23,000 ₪.
סכום החוב אשר בו בקשה התובעת לחייב את הנתבעים לאחר ביטול חלק מהחוב כאמור, עומד על 129,844 ש"ח בערכי קרן (להלן: "סכום התביעה").
לאחר הגשת התצהירים, בהודעה מיום 29.1.13, הגיעו הצדדים להסדר על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד הסכימו הצדדים כי בפסק הדין יחויבו הנתבעים לשלם לתובעת סכום אשר לא יפחת מ- 20% מסכום התביעה ולא יעלה על 80% מסכום התביעה, כאשר פסק הדין גם יכריע אם לחוב שייפסק יתווספו הפרשי הצמדה מיום 3.5.01 (כטענת התובעת) או מיום 28.2.05 (כטענת הנתבעים).
על יסוד הסדר דיוני זה הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
נוכח טיעוני הצדדים מצאתי לנכון להדגיש את אלו:
ראשית, כאשר הסתבר שעובד התובעת הפחית את חיובי הנתבעים כנגד שוחד שקבל, שוחד בקבלתו הודה והורשע ונענש, קשה לקבל את טענת הנתבעים שממילא סכומי החיוב לא חושבו נכון. טענות שכאלו מן הדין היה לברר בדרך הקבועה בדין ובזמן אמת.
שנית, על אותה מסכת עובדות שהסתברה כאמור, קשה להבין מדוע הוגשה תביעה זו רק ביום 26.5.10. דווקא נוכח עבירת השוחד שקיומה התברר זה כבר ודווקא כאשר מכתבי התראה נשלחו כבר ביום 19.12.04. ניתן היה לצפות מהתובעת לשנס מותניים ולפעול מיידית לגביית סכומי החוב הנכונים. השתהות זו פוגעת בציבור אך גם בנתבעים שנמצאים כעת מול הצורך להתמודד עם טענות לתחשיבים מלפני שנים רבות.
ושלישית, אינני סבור שניתן להתעלם מכך שמכתבי הדרישה של התובעת כללו אמירות שלפיה החבות בתוספת הפרשי הצמדה תחול מיום 28.2.05, בעוד שבתביעה זו נטען שיש לחייב בהפרשי הצמדה ממועד הוצאת ההיתר.
מובן שהאמור לעיל מובא על קצה המזלג בלבד, ואין בכך כדי לבטא התעלמות מיתר טענות הצדדים.
לפיכך, על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכום של 90,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום 28.2.05.
מהסכום האמור יופחתו ההוצאות בהן חויבה התובעת בסך של 23,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.7.11.
יתרת חובם של הנתבעים תשולם לתובעת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעים, שאם
לא כן יתווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|