עיריית רעננה נ' פיבו יניב

נוכחים:

ב"כ התובעת - עו"ד דני קורנבליט

מנהל מחלקת הגבייה בעיריית רעננה – מר אייל אדלין

ב"כ הנתבע - עו"ד אלחרר משה

הנתבע - מר יניב פיבו וכן אשתו

המתמללת - הגב' ענת מור

פסק דין

כללי

1.בפני תביעה המתבררת בסדר דין מהיר. העירייה עתרה לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 9,710 ₪, כתשלומי מים וביוב, נכון ליום 25.3.2009. ההליך נפתח בסדר דין מקוצר. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה. התנגדותו התקבלה וניתנה רשות להתגונן (ר' החלטת כב' הרשמת ר' וקסמן מיום 9.11.2009). טענתו העיקרית של הנתבע היא, כי החיוב בגין צריכת המים נשוא התביעה אינו נופל לפיתחו, וזאת מחמת שמקורו בתקלה בצנרת עילית, שהותקנה באורח זמני על ידי התובעת. לדבריו, הצנרת הונחה ברשלנות ובאופן שהקים מפגע. הפיצוץ בצינור הוא שהוביל לשיטתו לצריכת המים נשוא החיוב, ויש להטיל את האחריות בקשר לכך על העירייה.

2.במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהיר מר אדלין אייל, מנהל מחלקת הגבייה. מטעם הנתבע הצהיר הוא עצמו. המצהירים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בע"פ עם תום שמיעת הראיות.

דיון

3.אין מחלוקת כי החוב נשוא התובענה לא נבע מצריכת מים שגרתית על ידי הנתבע, אלא כתוצאה מתקלה בצנרת המים. מן הראיות שהובאו בפני עולה כי התרחשו שני אירועים נפרדים, אשר כל אחד מהם הוביל לצריכת מים מוגברת. ה"אירוע" הראשון הוא פיצוץ או כשל אחר, אשר התרחש בצנרת המים הפרטית המובילה מהצנרת הציבורית אל ביתו של הנתבע, ואשר חלקה עובר באופן תת קרקעי בבית השכן – משפחת גבע. מר אדלין תיאר בקווים כלליים את מיקום הצנרת בהצביעו על התמונה ת/2: בתמונה זו ניתן לראות את נקודת המים הראשית וכן את ביתו של מר גבע. בעדותו הסביר (פ' ע' 7 ש' 23-29): "...המונה המגרשי הזה הוא מונה ראשי. פיצוץ שאירע אחרי המונה הראשי הוא פיצוץ ברשת הפרטית. כלומר, בלוגיקה של חיובי מים, ברגע שאחרי המונה הראשי היה פיצוץ, תושב חייב להיות מחויב בגין הצריכות. אם זה נזילה יש חיוב. בסיטואציה הקיימת באותו מועד בו אירע הפיצוץ, מבחינה טכנית יש שלושה דיירים: משפחת מונטה, פיבו, וגבע, אין להם מונים פרטיים. לאף אחד מהם... יש בית משותף שמתנהל כמו קיבוץ. יש מונה ראשי וכל אחד משלם הצריכה היחסית ביחס למה שהמונה הראשי ספר. אצל פיבו יש את המונה הראשי המתחלק לשלושה צינורות ויש ברזים. אין אמנם שעונים פרטיים אך יש ברזים פרטיים". בהמשך הבהיר (פ' ע' 9 ש' 22-26): "לפי מה שאני מבין היה מקום שהצינור עבר מתחת לגינת השכן... בסופו של יום, כתובת הצינור הזה היא משפחת פיבו. אני מסביר: הנקודה המסומנת מימין בעיגול זה המונה הראשי [מסביר על התמונה ת/2]. הריבוע העליון זה משפחת פיבו. הצינור עובר מהמונה הראשי באופן תת קרקעי דרך שטח משפחת גבע למשפחת פיבו... ככל הנראה מתחת לגינת משפחת גבע אירע הפיצוץ בצינור המוביל מים אל משפחת פיבו".

4.עדותו של מר אדלין נסמכה על מידע שנצבר בעיריית רעננה במסגרת הטיפול בפרשה. העד הפנה אל מכתבה של מנהלת מחלקת המים והביוב, גב' רוסטה ניקולייב, מיום 27.2.2007 (ת/1). במכתב זה, אשר נכתב למשפחת פיבו, נרשם: "בתאריך 15.1.2007 התגלה פיצוץ בצנרת המים הפנימית שלכם. לטענתכם לא ניתן היה לתקן את הפיצוץ בצנרת הפנימית מאחר והיא נמצאת חלקית בשטח של השכן באותה חלקה". הנתבע לא חלק על תוכן המכתב. ולהיפך: במכתב תשובה אשר כתב לעירייה, באיחור (ר' מכתבו מיום 12.11.2008, נספח א' לתצהיר ההתנגדות), רשם בין השאר: "השכן שלי מר איזי גבע... הוא לא הסכים שאלכס ומחלקת המים יכנסו לשטח שלו לבדוק אם היה ואיפה הפיצוץ". הנתבע הודה כי בתקופה הרלוונטית חווה ירידה בלחץ המים בביתו וכי בעקבות דברים אלה פנה לעירייה. לדבריו: "הפיצוץ שכביכול אירע, אף אחד לא ראה אותו. אני לא יודע אם היה כזה. היתה ירידה בלחץ מים ולכן הזמנתי את העירייה כדי לבדוק את ירידת לחץ המים" (ר' עדותו בפ' ע' 17 ש' 18-20). גם בהמשך הסביר: "לא דיברתי על המילה פיצוץ. אמרתי שהיתה ירידה בלחץ המים. לכן, קראתי לעירייה. ירידה של לחץ מים זה לא משהו שקורה מיידית, והיה ידוע לאורך תקופת זמן" (פ' ע' 20 ש' 13-14).

5.הנה כי כן, מן התשתית הראייתית עולה כי בחודש ינואר 2007 התרחשה תקלה בצנרת המים הפרטית, המובילה מים מצנרת המים הראשית אל בית הנתבע, דרך חצר ביתה של משפחת גבע. הנתבע חווה בביתו ירידה בלחץ המים, ודיווח על התקלה לעירייה. העירייה התגייסה לטפל בבעיה, ואולם התברר כי התגלה קושי בטיפול: הקושי נבע מהיעדר שיתוף פעולה מצד משפחת גבע, אשר ככל הנראה סירבה לאפשר כניסה לחצריה. כך עולה מתוך מכתבו הנ"ל של הנתבע לעירייה וכן מעדותו בבית המשפט: "המהנדס הטכני, אלכס, סיפר שהוא דיבר עם השכן גבע, והשכן גבע לא הסכים שאף אחד יכנס לבדוק. בהקשר זה אציין כי אשתי טוענת כי השכן עשה שיפוצים בביתו. יכול להיות אלף ואחד דברים ושיפוצים שהשכן עשה, אף אחד לא יודע" (ר' עדות הנתבע בפ' ע'21 ש' 20-22).

6.בהמשך לדברים אלה אירעה תקלה נוספת בצנרת המים, אשר התרחשה בצינור הזמני העילי. צינור זה הותקן על ידי הנתבע על המדרכה -- באישור העירייה. פיתרון זה גובש כפיתרון זמני לצורך אספקת מים שוטפת לבית הנתבע, וזאת עד לתיקון הצנרת העיקרית. מר אדלין העיד: "העובדות ופה יש אסמכתא של רוסקה ניקולייב, מנהלת מחלקת המים, שכותבת בפירוש שכתוצאה מפיצוץ זה בקו המוליך לבית משפחת פיבו ומכיוון שעקב סכסוכים פנימיים של השכנים לא ניתן היה לתקן הפיצוץ, עשו לו [לנתבע] זמנית צינור עוקף הביתה מפלסטיק כדי שיוכל להמשיך לקבל מים..." (פ' ע' 8 ש' 7-9). ואמנם, גב' ניקולייב התייחסה להתקנת הצינור הזמני במכתבה הנ"ל מיום 27.2.2007 (ת/1), שם נרשם: "לפי בקשתכם [של משפ' פיבו], לפנים משורת הדין, אישרנו, באופן זמני בלבד, הנחת צינור פלסטיק במדרכה העירונית כדי להבטיח את הספקת המים לביתכם". הנתבע העיד בקשר לצינור זה: "אני התקנתי את הצינור באמצעות קבלן שלי. שילמתי בשביל ההתקנה. העירייה לא עושה את זה על חשבונה. [ביצעתי] לפי הוראות העירייה אך על חשבוני עם הקבלן שלי... אני מניח הצינור והם [העירייה] אישרו" (ר' עדותו בפ' ע' 18 ש' 22-25).

7.הצינור הזמני הונח ככל הנראה ביום 11.2.2007, כפי שעולה ממכתבה של גב' ניקולייב: במכתב נרשם: "החיבור בוצע ב11.2.2007 ומאז הצינור הזמני נשאר במקום" (ר' מכתבה ת/1).

8.הנתבע טען כי מקור צריכת המים המוגברת בעת הרלבנטית הוא בפיצוץ בצנרת הזמנית. בסעיף 6 לתצהירו הצהיר: "בערב שישי אחד במהלך תקופת ביצוע התקנתו של השעון הנפרד לביתי וניתוקי מהשעון המגרשי, אירע פיצוץ עז בצינור (ככל הנראה בשל חבלה מכוונת), אשר חיבר בין השעון המגרשי לשעון הביתי של הנתבע. מהצינור הנ"ל זרמו מים בכמויות אדירות. לכן, אם וככל שקיים חוב כזה מהשעון, הרי שהוא כתוצאה מהפיצוץ הנ"ל". לעומתו, טען המצהיר מטעם העירייה, כי אין לקשור בין החוב נשוא התביעה לבין הפיצוץ שאירע בצינור הזמני. מר אדלין הופנה לתצהירו של הנתבע, שם נטען כי מדובר בפיצוץ בצינור שהונח באופן חשוף על המדרכה; והשיב: "לא נכון, החיוב הגדול של הנזילה בסך של 7,000 ומשהו ₪, בוצע ב 16.3... שנובע מצריכות מים של ינואר פברואר. איך יכול להיות מצב שהצינור הונח אחרי... איך יכול להיות מצב שבתצהיר הנתבע יגיד שהחוב מתייחס לצינור עילי? הצינור הונח כתוצאה מהפיצוץ" (ר' עדותו בפ' עד 12 ש' 19-21).

9.הנתבע לא ידע לומר מהו התאריך שבו אירע הפיצוץ בצינור הזמני. בתצהירו (ס' 6), ציין כי מדובר "בערב שישי אחד במהלך תקופת ביצוע התקנתו של השעון הנפרד", מבלי שציין תאריך. גם בחקירתו לא ידע לציין מהו מועד האירוע (ר' עדותו בפ' עד 21 ש' 29-30). ואולם, לדבריו היה מדובר "בגדול בתקופת העבודות שבהם מדובר" (ר' עדותו בפ' ע' 22 ש' 1-2). יש לקבל את טענתו לפיה אירע פיצוץ בצינור המים העילי בתקופת העבודות, קרי במהלך החודשים ינואר- פברואר 2007. הטעמים לכך הם כדלקמן:

א.הנתבע העיד על התרחשותו של הפיצוץ בצינור העילי, ותצהירו בנקודה זו לא נסתר. התצהיר הוגש לבית המשפט ביום 26.1.2010. התובעת הגישה את תצהירה ביום 11.11.2010 ופעם נוספת ביום 16.1.2011. בתצהיר התובעת אין כל התייחסות לאירוע הפיצוץ בצינור העילי. התובעת בחרה שלא להתייחס לטענת הנתבע בקשר לכך. בנסיבות אלה, נותרה טענת הנתבע ללא הכחשה. זה המקום לציין כי הנתבע הותיר רושם אמין בפני בית המשפט. עדותו היתה עקבית ושוטפת והוא הקפיד להיזהר בניסוחיו ולהימנע מטענות קיצוניות או טענות גורפות. כך למשל, עידן את התייחסותו לאפשרות כי השכן ביצע שיפוצים בביתו (ר' עדותו בפ' ע' 21 ש' 20-22); הודה בכך שהוא היה הגורם שהתקין באמצעות קבלן את הצינור הזמני (ר' עדותו בפ' ע' 18 ש' 22-23); והתרשמתי כי ניסה לדייק ככל הניתן בכל הקשור לאירוע של ירידת לחץ המים בצנרת הביתית (עדותו בפ' ע' 20 ש' 13-15).

ב.חיזוק לעדות הנתבע ביחס לאירוע של פיצוץ בצנרת העילית מצוי במכתבו לעירייה מיום 12.11.2008, שהוזכר לעיל, בו נרשם: "...לאור האירוע של מיקום הצנרת בערב שישי אחד (הוזמן פקח שלכם לבדוק את המקרה)...".