עיריית רמת השרון פיטרה שלא כדין עובדת משיקולים זרים ובהליך פגום ותשלם לה פיצויים

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור וערעור-שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (הנשיא (כתוארו אז) מיכאל שפיצר ונציגי הציבור מר אריה המר וגב' חגית פורת; ס"ע 46609-01-11; ניתן ביום 20.5.2012), שבמסגרתו נקבע כי פיטורי המשיבה מעבודתה במערערת היו מטעמים זרים ופסולים ובהליך פגום, וכי הסעד הראוי בנסיבות העניין אינו השבת המשיבה לתפקידה, כי אם פיצוי כספי שנפסק.

2. להלן עיקר העובדות הנחוצות להכרעתנו:

   א.המערערת והמשיבה-שכנגד היא עיריית רמת השרון, הפועלת מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן בהתאמה: העיר, העירייה ופקודת העיריות). במועדים הרלוונטיים לענייננו עמד בראש העירייה מר יצחק רוכברגר (להלן: ראש העיר), אשר החל את כהונתו בתפקיד זה בחודש דצמבר 2003.

   ב.המשיבה והמערערת-שכנגד, גב' איילת שושני ג'ינו (להלן: העובדת), עורכת דין במקצועה, הועסקה על ידי העירייה (אז מועצה מקומית) מאז שנת 1995. תחילה, לאחר זכיה במכרז פומבי, הועסקה בתפקיד הממונה על נכסי הרשות והיתה כפופה למהנדס המועצה. בשנת 1999, עם פרישתה לגמלאות של רשמת הנכסים בעירייה, התבקשה העובדת למלא גם את תפקיד רישום הנכסים וכן הופקדה על מתן תעודות תשלום חובות לעירייה בקשר להעברת נכסים, וממועד זה הוכפפה למנכ"ל המועצה. בחודש דצמבר 2000 הופקדה העובדת, בנוסף על יתר תפקידיה, על תפקיד יועצת ראש המועצה לענייני מעמד האישה, ובשנת 2001 נמסר לטיפולה נושא היטלי ההשבחה בשכונת "נווה-גן" שבעיר. בשנת 2009 הועבר תחום היטלי ההשבחה לאחריותה המלאה של העובדת.

   ג.בחודש פברואר 2009 החל לעבוד בעירייה מר זהר רטנר (להלן: מר רטנר), בתפקיד שמאי מקרקעין של העירייה. תחילה היה כפוף למ"מ ראש העיר, מר מאיר דורון ז"ל, אולם החל מיום 20.5.2009 הוכפף לעובדת. כשבוע לאחר מכן הגיש מר רטנר תלונה למבקר המדינה (להלן: התלונה של מר רטנר). מר רטנר טען בתלונתו כי הוריו של ראש העיר שילמו היטל השבחה מופחת בניגוד לדין, וכן העלה טענות בקשר ליחסה של העובדת כלפיו. בעקבות טענות מר רטנר הוחלט לפטרו מעבודתו בעירייה, אולם מבקר המדינה הוציא צו הגנה למניעת פיטוריו. בהמשך – מועד מדויק לא הוברר, אך נראה כי הדבר נעשה בסמוך להליכי הפיטורים של העובדת עצמה – בוטל צו ההגנה, ונקבע כי הטענות בדבר היטל השבחה מופחת אינן נכונות. מר רטנר התנצל בפני ראש העיר על המעשים שייחס לו בתלונה למבקר, ופיטוריו בוטלו.

   לגרסת העובדת, ראש העיר תלה בהתנהלותה את הגשת התלונה למבקר, ואת רצונו של מר רטנר להתנקם בו.

   ד.בחודש ינואר 2010 הוגשה מטעם העירייה, בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, תביעה לפינוי נכס ולדמי שימוש ראויים נגד מש' ירמיהו ונגד גב' רבקה מאיר – אחותו של ראש העיר (להלן גם: האחות), בגין שימוש בנכס העירייה ברחוב בית שמאי (ת"א 22773-01-10). בעניין זה נרחיב בהמשך הדברים, ובשלב זה אך נציין כי העובדת טענה שהוחלט לפטרה, בין היתר, בשל מעורבותה בהגשת התביעה נגד האחות.

   ה.בחודש פברואר 2010 הוכפפה היחידה שבראשה עמדה העובדת ישירות לראש העיר.

   ו.בחודש מרץ 2010 הודיע ראש העיר לעובדת כי יש בכוונתו לפטרה. לפי טענת העובדת, ההסבר שניתן לה היה נעוץ בפרשת מר רטנר.

   ז.ביום 27.4.2010 התקיימה שיחה בין ראש העיר לבין העובדת. שיחה זו הוקלטה על ידי העובדת באופן סמוי ותִמלולה הוגש כראיה (להלן בהתאמה: השיחה והתמליל). בחקירתו טען ראש העיר כי היה מודע לכך שהשיחה מוקלטת, ואף בית הדין האזורי ציין זאת והוסיף כי חזקה, אפוא, שראש העיר נזהר בלשונו. העובדת טענה כי מהשיחה עולה שגמלה בלבו של ראש העיר ההחלטה להביא לפיטוריה, ללא כל הצדקה.

   ח.ביום 13.5.2010 הודיע ראש העיר לעובדת על כוונתו לשחררה מתפקיד היועצת לענייני מעמד האישה, ועוד הודיע לה על כוונתו לזמנה לשימוע לפני פיטורים.

   ט.ביום 23.5.2010 התקיימה בעירייה ישיבה שנגעה לחברה בשם "מג'יק פיוצ'ר", שאף לעניינה נתייחס בהמשך.

   י.בשיחה נוספת שהתקיימה בלשכת ראש העיר ביום 31.5.2010, בנוכחות ראש העיר, העובדת, גזבר העירייה ומנכ"ל העירייה, הוצע לעובדת לעבור לתפקיד אחר בעירייה, מחוץ למחלקת הנכסים, ומשזו לא הגיבה להצעה, הציע לה ראש העיר לפרוש בתנאים מיטיבים, והצעה זו אף הועלתה על הכתב (להלן: הצעת הפרישה). העובדת לא מסרה תגובתה להצעת הפרישה.

   יא.עוד באותו היום נפגשו ראש העיר, מנכ"ל העירייה וסמנכ"ל העירייה עם ועד עובדי העירייה בקשר לפיטורי העובדת. ועד העובדים הסכים לפיטורים.

   יב.ביום 20.6.2010 נמסר לעובדת מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים, ובו פורטו הטענות כלפיה וצורפו לו מסמכים שונים. מפאת חשיבות הדברים, נצטט להלן בהרחבה מתוך מכתב זה (להלן: הזימון לשימוע או הזימון):