עיריית רחובות נ' דינה שולץ

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 56451-02-16, כבוד השופטד"ר א' סטולר) מיום 31.1.2017 (להלן: הבקשה, ו-פסק הדין, בהתאמה); במסגרתו נקבע כי על עיריית רחובות, המבקשת בבקשה זו (להלן: העירייה), להנפיק למשיבה "אישור היעדר חובות" המופנה לרשם המקרקעין, לצורך העברת הזכויות במקרקעין שבבעלות המשיבה (להלן: אישור לטאבו). הערעור הוגש ביום 7.3.2017 תוך שצורפה אליו בקשה להארכת מועד להגשתו; אף על פי כן, הבקשה דנן הוגשה רק ביום 15.8.2017, בחלוף למעלה מחצי שנה ממתן פסק הדין.

שורשי המחלוקת נושא פסק הדין נטועים בסירובה של העירייה להנפיק למשיבה אישור לטאבו ביחס למקרקעין שלגביהם היא התקשרה בהסכם מכר. יודגש כבר עתה כי אישור זה מהווה תנאי שאין בלתו להעברת זכויות במקרקעין (וזאת בהתאם להוראת סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] וסעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ו-חוק התכנון והבניה, בהתאמה)).

רקע עובדתי

2. ביום 26.10.2015 נחתם הסכם מכר בין המשיבה למכון ויצמן למדע (להלן:מכון ויצמן), שבמסגרתו הוסכם כי זכויות המשיבה במקרקעין הידועים כחלקות 2 ו-29 בגוש 3688, המצויים בעיר רחובות ומתפרשים על פני שטח של כ-66 דונם (להלן: המקרקעין), יועברו לידי מכון ויצמן תמורת סכום של 40,500,000 ש"ח. הסכם זה נחתם ארבעה ימים בלבד לאחר שאושרה ופורסמה תכנית מתאר מקומית מספר רח/2005/ו' בשם פארק תעשיות מדע "ת.מ.ר. ב" – שהביאה לשינוי ייעוד והשבחת השטחים הנכללים בתכנית (להלן: התכנית), לרבות המקרקעין נושא הסכם המכר. יצוין כי על פי התכנית, הכוונה היא להקים בעתיד פארק תעשייה חדש בעיר רחובות, לצד זה הקיים.

3. העירייה סבורה כי על המשיבה לשאת בתשלום היטל ההשבחה בגין עליית ערך המקרקעין בשל אישור התכנית. משכך, וכל עוד היטל זה לא משולם, העירייה סירבה להנפיק למשיבה את האישור לטאבו שהיה דרוש לה לשם השלמת העברת הזכויות במקרקעין לידי מכון ויצמן. לאחר מספר פניות לעירייה לקבלת האישור לטאבו, שלא נענו, הגישה המשיבה עתירה מנהלית ובה עתרה להורות לעירייה להנפיק את האישור האמור. פסק הדין שניתן בעתירה זו הוא שעומד ביסוד הבקשה שלפניי.

יוער בהקשר זה, כי לפי טיוטת שומה שהוכנה על ידי העירייה לצורך ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים, היקף היטל ההשבחה המשוער עומד על כ-29 מיליון ש"ח. עוד יצוין כי מכון ויצמן, רוכש המקרקעין, זכאי לכאורה לפטור מתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

4.         בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירתה של המשיבה. פסק הדין נסמך, במידה רבה, על הוראת סעיף 119(א) לחוק התכנון והבניה המורה כי "תחילתה של תכנית, שאושרה לפי סימן זה, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון". צירוף הוראה זו לסעיף 4(7) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה שלפיו "השומה תיערך ליום תחילת התכנית...", הביא את בית המשפט לכלל מסקנה כי המועד הקובע, שבו קמה החבות לתשלום היטל השבחה, הוא מועדתחילתהתכנית; חמישה עשר ימים לאחר פרסום ההודעה ברשומות על דבר אישור התכנית המשביחה. בהתאם לאמור, נקבע כי בעת חתימת ההסכם התכנית טרם נכנסה לתוקף ולכן המשיבה איננה חבה בתשלום היטל ההשבחה על המקרקעין, שכן זה בא לעולם לאחר שמכרה את המקרקעין למכון ויצמן. כנגזרת מכך, נקבע כי על העירייה להנפיק למשיבה אישור לטאבו לצורך העברת הזכויות במקרקעין.

5.         מיד כשניתן פסק הדין (31.1.2017) ולנוכח קביעותיו, המשיבה פנתה לעירייה בבקשה לקבל את האישור לטאבו; פנייה זו לא נענתה. ביום 7.3.2017 הגישה העירייה ערעור על פסק הדין, תוך שצירפה בקשה להארכת מועד להגשתו, אך מבלי שכללה בקשה לעיכוב ביצועו. לאחר שפנייה נוספת של המשיבה לעירייה בנוגע לביצוע פסק הדין לא נענתה אף היא, הגישה המשיבה ביום 19.7.2017 בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה ביקשה כי בית המשפט לעניינים מנהליים יורה לעירייה להנפיק לה את האישור המבוקש (להלן: "בקשתהביזיון" או"הליך הביזיון"). ביום 30.7.2017 הגישה העירייה את התגובה לבקשת הביזיון והדיון בבקשת הביזיון נקבע ליום 13.9.2017. ביום 10.8.2017 ניתנה החלטה שקיבלה את בקשת הארכה של העירייה ביחס להגשת הערעור ואישרה למזכירות בית המשפט לקלוט את הערעור האמור (כבוד הרשמת ל' בנמלך(.

והנה, ביום 15.8.2017, פחות מחודש ימים טרם המועד שהיה קבוע לדיון בבקשת הביזיון, הגישה העירייה את הבקשה האמורה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, מבלי להזכיר מילה או חצי מילה בנוגע להליך הביזיון המתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים. בנסיבות אלו הוריתי על מתן צו ארעי כמבוקש, תוך שנתבקשה תגובת המשיבה לבקשה. ביום 27.8.2017 ניתנה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שלפיה יעוכב הדיון בבקשת הביזיון, עד לקבלת החלטת בית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע.