עיריית רחובות נ' מנור

החלטה

הנאשמת הועמדה לדין בגין ביצוע עבירת חנייה במקום האסור לכך, תוך כדי הפרת חוק העזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ה – 2008.

ביום הדיון טענה הנאשמת את טיעוניה, והודתה כי אכן חסמה בחנייתה כניסה ויציאה מבית משותף, אם כי טענה כי לטעמה , נותר מקום לרכבים , בכדי לעקוף את רכבה החונה על מנת להיכנס ולצאת מהחנייה, על כן אין הפרעה ממשית.

לאחר שמיעת טענות ועיון בצילומי הצדדים,טענותיה נדחו, והנאשמת הורשעה על ידי ונגזר עליה קנס בסך 250 ₪ וכן חתימה על התחייבות. הנאשמת חתמה על ההתחייבות ולאחר מכן הגישה בקשה (בקשה מס' 1 לאחר סגירה), שבה ביקשה לרצות את 3 ימי המאסר שנקבעו בגזר הדין ,חלף תשלום הקנס.

על אף העדר שביעות רצונה מפסק הדין, היא לא בחרה לערער עליו, אלא להגיש כאמור בקשה זו, בהפגנת חוסר שביעות רצונה מפסק הדין.

ב"כ המשיבה ציינה בתגובתה כי הינה מותירה את ההחלטה בבקשה ,לשיקול דעת בית המשפט.

בתיקים מסוג אלה, המחוקק הבהיר את דעתו כי הענישה הראויה הינה הטלת ותשלום קנס, כאשר הוראות הדין מאפשרות הטלת עונש חלופי של ימי מאסרבהעדר תשלום הקנס, נועד על מנת לעבות ולחזק את אכיפת תשלום הקנס, שהינו העונש המועדף.

עמדת המשיבה אשר הותירה לשיקול דעת בית המשפט נובעת, בין היתר, מהעובדה שהמשיבה מצויידת במערך אכיפה הפועל לגביית קנסות פסוקים וחלוטים. המבקשת אינה זכאית על דעתה לבחור כיצד פסה"ד יאכף והמשיבה אינה נוהגת בעצמה להגיש בקשות לריצוי ימי המאסר, לאור הכלים החלופיים שבידיה ומערך אכיפה קיים, לגבייה בפועל.

באשר למבקשת זו, הנני סבורה כי רצונה אינו בהכרח כבודה, ובוודאי שכך בהתחשב בטענתה שהינה אם שמטפלת בילד קטין, שהינו נכה.

המשיבה זכאית לפעול לאכיפת החוב הפסוק באותם הדרכים שהינה פועלת לגביית החובות הפסוקים בגין כלל תיקים אלה. צריך להיות מובן למבקשת כי במצב כזה, מתווספות עלויות גבייה וריבית פיגורים , העלולים להיות מוטלים עליה אשר ייגבו, בנוסף לסכום הקנס המקורי.

לפנים משורת הדין, וככל שהקנס המקורי טרם שולם, תינתן לנאשמת ארכה לשלם את הקנס המקורי בתוך 45 יום נוספים מהיום, בטרם יחל המועד לחישוב ריביות פיגורים.

המזכירות תמציא לצדדים בהמצאה מתועדת.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: