עיריית פתח תקווה נ' עמותת מרכז מוסדות חינוך אלעד

החלטה

בפני תביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז 4 לתקסד"א בה הוגשה בקשה לסילוק על הסף.

הצדדים מסכימים כי הנתבעת אינה מחזיקה בנכס ע"פ חוזה שכירות וחלוקים ביניהם בנוגע לניהול התביעה בהליך מהיר של פינוי מושכר.

התובעת-המשיבה (להלן: התובעת) הינה רשות מקומית כמשמעותה בפקודת העיריות ובעלת הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 7285 חלקה 40 בפתח תקווה ובמבנה המצוי בהם (להלן: המקרקעין , המבנה). הנתבעת-המבקשת הינה עמותה רשומה (להלן: הנתבעת).

בין התובעת והנתבעת לא קיים חוזה שכירות. התובעת טוענת כי הנתבעת משתמשת במבנה המצוי במקרקעין מבלי שניתנו לה היתר ו/או הרשאה כדין מאת התובעת. הנתבעת טוענת כי היא פועלת בנכס ברשות שימוש שניתנה לה (גם בכתב) על ידי התובעת. בנוסף טוענת הנתבעת כי מרבית מוסדות החינוך בעיר פועלים במבני ציבור ללא הקצאה כנדרש, וההקצאה מאושרת על ידי התובעת באופן רטרואקטיבי.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת הינה פולשת ומסיגת גבול במקרקעין ובמבנה. התובעת שלחה לנתבעת מכתב התראה לפיו נדרשה לפנות את המבנה ולהשיב החזקה בו לידי התובעת בתוך 15 ימים, אך הנתבעת התעלמה ממכתב זה והמשיכה להחזיק במבנה.

הנתבעת טוענת בבקשה לסילוק על הסף כי לא מדובר בנכס מושכר אלא נכס ציבורי המוקצה מעת לעת לגופים ללא תשלום. המדובר בגן ילדים המופעל על ידי העמותה אותו מבקשת התובעת לפנות כחודשיים לפני תום שנת הלימודים. לטענתה, התביעה אינה עונה על תנאי בסיסי לשם נקיטת הליך פינוי מושכר (לפי פרק ט"ז 4 לתקסד"א) והוא קיומם של יחסי שכירות זאת כיוון שבמקרה הנ"ל התובעת לא משכירה לנתבעת את הנכס (שכירות לפי ס' 1 לחוק השכירות והשאילה הינה זכות שהוקנתה בתמורה), אלא נתנה זכות שימוש במבנה ציבורי ללא תמורה לשם קיום ערך ציבורי - הפעלת גן ילדים לתושבי העיר. תכלית פרק ט"ז בתקסד"א אינו הסדרת הליך הקצאת הנכסים על ידי רשויות מקומיות, וסילוק ידם של הגופים אשר אינם עומדים בנוהל ההקצאה.

התובעת טוענת בתגובה מטעמה לבקשה לסילוק על הסף כי נימוק הנתבעת אינו יכול לבסס טענה בדבר העדר עילה אלא לכל היותר נימוק לבקשה להעברת התביעה למסלול של סדר דין רגיל וזאת בהתאם לסמכות בית המשפט ע"פ תקנות 215יב(א) ו- 214 יב לתקסד"א.

בנוסף טוענת התובעת כי מתקיים בענייננו הרציונאל להגשת תביעה בהליך של פינוי מושכר, שכן כל הליך אחר יארך זמן ממושך, ואילו המבנה המוחזק על ידי הנתבעת שלא כדין, נדרש לתובעת בהקדם האפשרי ולפני תום שנת הלימודים הנוכחית.

דיון

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בנוגע לשאלה האם ניתן להגיש תובענה לפינוי מושכר כאשר לא מתקיימים יחסי שכירות.

אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי התביעה אינה מקימה עילה לפי פרק ט"ז 4 לתקסד"א, כיוון שמהות ההליך לפי פרק זה הינה דיון מהיר בתביעה על בסיס חוזה בכתב. הרציונאל העומד בבסיס תובענה לפינוי מושכר הוא שבמקום בו קיימות ראיות מוצקות (חוזה שכירות בכתב) ליחסים החוזיים בין הצדדים, ואין צורך להכריע במחלוקות מורכבות, ניתן לנהל הליך מהיר ולהעניק סעד אפקטיבי של פינוי במקרים המתאימים.

במקרה הנ"ל לא קיים חוזה שכירות ולא קיימים יחסי שכירות, השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות הן מורכבות יותר, ועל כן אין לדון בתובענה במסגרת הליך מהיר לפי פרק ט"ז 4.

יחד עם זאת, אין להיזקק לסעד גורף של סילוק על הסף מקום שניתן להעביר את התביעה לסדר דין רגיל.

לפיכך, מכח ס' 214 יב (א) לתקסד"א אני מורה להעביר את התובענה למסלול דיון רגיל.

המזכירות תקבע את התיק לקדם משפט בפני אחד השופטים הדנים בתיקים אזרחיים, לפי המועדים הנקבעים לתיקי סילוק יד.

כתב הגנה יוגש תוך 30 יום.

ניתנה היום, י' סיון תש"ע, 23 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: