עיריית נתניה נ' מוקה

פסק - דין

1.התובעת עותרת בתביעתה לסילוק יד הנתבע מהמזנון שבמקרקעין הידועים כחלקה 27 בגוש 7958 בנתניה. (להלן: "המזנון" וגם "המקרקעין").

בנוסף עתרה התובעת בכתב התביעה לחיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש במקרקעין וחובות ארנונה בסך 117,032 ₪.

2.התובעת היא רשות מקומית שהוקמה על פי פקודת העיריות [נוסח חדש]. התובעת היא בעלת המקרקעין נשוא המחלוקת.

ראה העתק רישום מפנקס הזכויות שצורף כנספח א' לכתב התביעה.

החוזה להשכרת הקיוסק

3.בין התובעת והנתבע נכרת ביום 21.6.1987 חוזה שכירות על פיו השכירה התובעת את הקיוסק שבנתה במקרקעין לנתבע לצורך שיקום הנתבע.

(להלן: "חוזה השכירות" וגם "החוזה"). (החוזה צורף כנספח ב' לכתב התביעה ולתצהיר הגב' חנה תורן סמנכ"ל העירייה לנכסים ויזמות במקרקעין).

4.ביחס לתקופת השכירות נקבע בסעיף 3 לחוזה השכירות כדלקמן:

א.תקופת השכירות הינה למשך תקופה של 12 חודשים שתחילתה ביום 15.6.87 וסיומה ביום 14.6.88, להלן: תקופת השכירות.

ב.תקופת שכירות זו תחודש מידי שנה לתקופת שכירות נוספת של שנה ועד חלוף 5 שנים מחתימת חוזה זה. אולם חידוש תקופת השכירות מותנה במפורש בקיום כל תנאי חוזה זה ע"י השוכר.

ג.הפר או לא קיים השוכר אחד או יותר מהתחייבויותיו עפ"י חוזה זה, יחולו תנאי סעיף 11 לחוזה זה ותקופת השכירות לא תחודש.

ד.קיים השוכר את כל התחייבויותיו ע"פ חוזה זה במשך 5 שנים רצופות מיום חתימת חוזה זה, תחודש תקופת השכירות ל – 9 שנים נוספות."

5.דמי השכירות הועמדו על סך 40 דולר ארה"ב לחודש, על פי סעיף 6 לחוזה.

6.ביחס למטרת חוזה השכירות ולשימוש בנכס נקבע בסעיפים 2 ו 9 לחוזה האמור להלן:

"2. השכירות ומטרתה

ב. מטרת חוזה השכירות היא לשם ניהול קיוסק, ע"י השוכר ולא לשום מטרה אחרת שהיא.

9. השימוש בנכסים

השוכר מתחייב להשתמש בנכס אך ורק למטרת השימוש המפורטת בסעיף 2 לעיל ובהתאם להוראות חוזה זה."

7.ביחס להפרת החוזה נקבע בסעיף 14 א לחוזה האמור להלן: