עיריית נתיבות נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

בעתירה זו שבפני, עותרות עיריית נתיבות והועדה המקומית לתכנון ובניה נתיבות כנגד מדינת ישראל באמצעות המשרד להגנת הסביבה ומנהל מחוז הדרום של משרד הפנים.

הסעדים הנעתרים על ידם הם כי בימ"ש זה יורה למשרד להגנת הסביבה על ביטול "היתר הרעלים" שניתן למפעל המשיבה 4 באזור התעשייה בנתיבות. כמו כן להורות למשרד להגנת הסביבה להתנות בעתיד כל מתן "היתר רעלים" למשיבה 4 ולבעליה המשיבה 5 בתנאים שמפורטים בחוות דעת שצירפו העותרות לעתירתן זו.

במקביל הגישו העותרות בקשה לצו ביניים שיורה למשרד לאיכות הסביבה על פינוי מידי של חומר האמוניה משטח מפעלה של המשיבה 4, או כי יורה למשיבה 4 על פינוי האמוניה לאלתר ובטרם דיון בעתירה גופה.

לבקשת העותרות הוריתי על קיום דיון דחוף בבקשת צו הביניים והמשיבים הגישו תגובות מפורטות לקראת דיון זה.

במהלך הדיון שהתקיים היום מתברר על פני הדברים כי לבית משפט זה לענינים מנהליים אין את הסמכות הענינית לדון בעתירה זו.

על פי התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לענינים מנהליים, בסעיף 23, סמכות בית המשפט לענינים מנהליים בענינים הקשורים לאיכות הסביבה מתמקדת בהחלטות על בסיס הוראות החיקוקים השונים הרשומים בחמשת הסעיפים הקטנים לאותו הסעיף.

החלטות המשרד להגנת הסביבה מכוח סמכויותיו על פי חוק חומרים מסוכנים תשנ"ג – 1993 אינן מנויות על סוגי הנושאים שבית המשפט לענינים מנהליים מוסמך לדון בהם על פי סעיף 23 לתוספת הראשונה לחוק.

טענת ב"כ העותרות כי סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה הינה מכוח האמור בסעיף 32 לתוספת הראשונה, איננה ממין הענין, שכן העתירה דנן אינה מתייחסת כלל ל"עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים" מסוג אלו המנויים בעשרת הסעיפים הקטנים של סעיף 32 לתוספת הראשונה.

למותר לציין כי עתירה זו, והסעדים הנעתרים בה, אינן בגדר השגות כנגד החלטות בענין רישוי עסקים של רשויות רישוי עסקים. דבר שכזה לא נטען בעתירה וסעד מסוג שכזה לא נכלל בעתירה זו.

אשר על כן אני מוצא על פני הדברים כי אין עילה שבדין להתערבות בית משפט זה בעתירה כפי שהוגשה, ובסעדים כפי שנעתרו בה, ועל כן דין העתירה להידחות על הסף.

אולם אינני פטור מבלי להוסיף את הדברים הבאים.

בכתב העתירה ובעיקר בבקשת צו הביניים מעלה העירייה טענות לגבי סיכונים לשלום הציבור העלולים להיגרם מהמשך קיומו של מפעל המשיבה 4 במקום בו הוא נמצא.

העירייה מכירה בכך כי מדובר במפעל שהוקם לפני עשרות שנים במקום שהיה מלכתחילה אזור תעשייה. משך השנים התכרסם בפועל השימוש התכנוני באיזור באופן שאופיו השתנה בפועל, כדין או שלא כדין, לשימושים נוספים.

ברור שאם קיים סיכון לשלום הציבור כי אז השאלה בדבר חוקיות השימושים הנוספים באזור ועקב כך הימצאות בני הציבור שם, הינה שניה בעדיפותה, ויש לבחון בראשונה בדחיפות ובמקצועיות רבה האמנם קיימת סכנה לבני הציבור באזור בו מצוי המפעל של המשיבה 4.

בדיקה זו אמורה היתה מלכתחילה להיעשות במסגרת פנייה מסודרת של עיריית נתיבות אל הממונה על המחוז של משרד הפנים בתיאום ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה .

כולם גופים ורשויות מכובדים המופקדים על שלום הציבור ובטחונו, ובטוחני כי נושא זה מצוי בראש מעייני כולם.

שמחתי לשמוע בפתח הדיון היום כי אכן תואמה פגישה במועד קרוב ביותר במשרד הממונה על המחוז במשרד הפנים לבדיקה מידית של הנושא, והפגישה קבועה ליום 9.11.10.

כולי תקווה כי פגישה זו תתקיים במועד שנקבע, ואולי אפילו במועד מוקדם יותר אם הצדדים יוכלו לעשות זאת, וכי בסופה של אותה פגישה יתקבלו ההחלטות הנדרשות בצורה מושכלת כנדרש בנושא חשוב זה.

היה וחלילה לא יגיעו הצדדים לכלל הבנה ביניהם, ומי מהם לא ימצא מנוס אלא לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת, כי אז בנסיבות הדברים שפירטתי בפתח פסק הדין לעיל, יש להביא עתירה שכזו בפני בית המשפט המוסמך לכך וזאת כמובן בהתאם ובהתחשב בעילת העתירה שתוגש ובסעדים שייעתרו בה.