עיריית נצרת עילית נ' לב

החלטה

1.לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן, ביום 31/8/13 (להלן:"פסק הדין") על ידי כבוד הרשם - קאסם מוסטפא, עד להכרעה בהודעת הערעור שהוגשה במקביל להגשת הבקשה לעיכוב הביצוע.

2.במסגרת פסק הדין, חייב כבוד הרשם, את המערערת לשלם למשיב סכום של 22,562 ₪ (ברוטו) בגין שכר עבודה עבור החודשים 1/12 ועד 6/12, כולל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1/7/12 ועד ליום התשלום בפועל. כן חוייבה המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪.

3.ביום 17/9/13 הגישה המערערת בקשה דחופה לעיכוב פסק הדין (להלן:"הבקשה"). ביום 29/9/13 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה").

4.הערה מקדימה

אין חולק כי המשיב, אשר כנגד חוקיות העסקתו בתקופה לגביה ניתן פסק הדין, קיימות למערערת טענות, נקלט כדין, גם אליבא דמערערת, בחודש 8/12, בתפקיד של פקח רובע ומאז הוא מקבל את משכורתו כדין.

5.הואיל והמשיב הקדים וטען כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר ולא קדמה לה פניה לערכאת אשר נתנה את פסק הדין (קרי - לכבוד הרשם) יובהר כי בעקבות על פי הנוסח המתוקן לתקנה הרלוונטית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אשר חלה בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. מקום שבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מוגשת לאחר הגשת ערעור, הרי שהסמכות לדון בבקשה מוקנית לערכאת הערעור, הרי שאין מקום להורות על דחיית הבקשה על הסף [ובענין זה מופנה המשיב לתקנה 467(ב)].

6.בכל הקשור לעיכוב ביצוע, מוחלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

הכלל על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן:"התקנות") הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (כשבהתאם לתקנה 1 - "החלטה - פסק דין וכל החלטה אחרת של בית משפט"), עם זאת, מקנה תקנה 467 לבית הדין/בית המשפט שנתן את ההחלטה סמכות להורות על עיכובה עד להכרעה בערעור וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל.

נסיבות מיוחדות אשר עשויות להצדיק עיכוב ביצוע קיימות כאשר מתברר בעליל, כי אם תבוצע ההחלטה, שוב לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו והזוכה בערעור לא יוכל להֵנות מפרי זכייתו. עניין נוסף שיש לשקול הוא סיכויי ההצלחה של הערעור, כמו כן, צריך בית הדין לשקול את מאזן הנוחות והאינטרסים של הצדדים ואת התוצאות שתִגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה. מקום שנזקו של אחד יהיה קשה ואילו לצד שכנגד ייגרמו השהייה או נזק הניתן לפיצוי, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות [ראה: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית , 2001, עמ' 513-511; י. לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, 217-215; ב"ש 396/86 שי שטיין - יעקב חזן, פ"ד מ(3) 133; ע"א 3191/99 אלי בראשי - אדוארד ויינשטיין, דינים עליון נו, 92; ב"ש 974/84 שיכון עובדים - מלובסקי, פ"ד לח(4) 572 בג"צ 5580/98 אליהו סופר - שר העבודה והרווחה ואח', פ"ד נד(4) 319].

במערך השיקולים המנויים לעיל, שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו ולכן במקרה שהנזק העלול להיגרם לכל אחד מהצדדים עקב ההחלטה לעכב או לא לעכב ביצועו של פסק דין (או החלטה) הוא פחות או יותר דומה, גובר העיקרון של הביצוע המיידי [ע"א 3191/99 לעיל; בש"א 227/88 עיריית תל-אביב-יפו - מדינת ישראל, פ"ד מב(2) 764], כמו כן במקרה בו ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות אינם רלוונטיים [ע"א 3191/99 לעיל; ב"ש 227/83 גולדברג - גולדברג פ"ד לז 778].

בבואי לשקול האם יש מקום לעכב את ביצוע פסק דין, שהינו, במהותו פסק דין שעניינו חיוב כספי, עליי לשקול את סיכויי הצלחת ערעורה של המערערת ואת השאלה מה יקרה אם תזכה בערעורה, לאחר שפסק הדין יבוצע, קרי האם יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.

7.במסגרת הבקשה והתצהיר שצורף לה נטען כי דינו של פסק הדין להתבטל הואיל והעסקת המשיב בתקופה נשוא התביעה, היתה בניגוד להוראות הדין, בניגוד מוחלט לחוות דעת משפטית ובניגוד להוראות חוזר מנכ"ל 2/2011 ו - 4/2011, כאשר האישורים שניתנו למשיב ניתנו בחריגה מסמכות.

המבקשת טענה כי בקביעתו, התעלם בית הדין מהעדר האישורים להעסקת המשיב טרם קליטתו ומכך שהמשיב ידע עובדה זו.

המבקשת הוסיפה וטענה כי מאזן הנזקים נוטה לטובתה שכן ככל שלא יעוכב פסק הדין היא תידרש לשלם למשיב שכר בגין תקופה שבמהלכה ידע שאין אישור להעסיקו ובכ"ז בחר לעבוד, תוך שאין הוא מדווח באופן מלא על נוכחותו.

המבקשת הוסיפה וטענה שקיים ספק רב אם יכול המשיב להשיב לה את סכום פסק הדין, ככל שיבוטל פסק הדין.

המבקשת הוסיפה עוד וטענה כי אין חשש שאם יידחה ערעורה היא לא תדאג לשלם למשיב את סכום פסק הדין.

8.המשיב התנגד לבקשה וביקש לדחותה מהטעמים הבאים:

א.בהתאם להלכה הפסוקה מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי כאשר הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין.

ב.הואיל ומדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי הרי שבהתאם להלכה הפסוקה רק במקרים חריגים יורה בית הדין על עיכובו, כאשר המקרה של המשיב אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים.