עיריית לוד נ' סמור

פסק דין

לפני בקשה למחיקת תביעה ללא צו להוצאות, שהוגשה על ידי התובעת.

תחילתו של התיק שלפני בתובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על ידי התובעת, כנגד הנתבע, מר מחמד סרסור.

בבקשה אשר הוגשה ביום 8.1.13, טענה המבקשת כי יש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות לאור העובדה כי טרם התקיים דיון בתיק, הוגשה בקשה מוסכמת להארכת מועד הדדית להגשת תצהירים ולא הוגשו תצהירים על יד מי מהצדדים עד להגשת בקשה זו.

ההוצאות אשר הושתו על המבקשת בהחלטה מיום 31.1.13 בסך של 1,800 ₪ בוטלו בהתאם להחלטת בית משפט מחוזי בהחלטה מיום 17.4.13.

המשיב בתגובתו מסכים למחיקת התביעה, אך עומד על פסיקת הוצאות משפט.

בהחלטה מיום 9.1.14 נתבקשו הצדדים להודיע האם מסכימים הם שהתביעה תימחק ובית המשפט יכריע בעניין ההוצאות. הצדדים נתנו את הסכמתם.

המשיב טוען כי נגרמו לו נזקים כלכליים שכן ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. לשיטתו, המבקשת גילתה כי המסירה שבוצעה פיקטיבית וכן אין כל עילת תביעה.

המשיב מוסיף וטוען, כפי שעלה בהתנגדותו, כי תביעתה של המבקשת אינה עומדת בתנאי הסף להגשת תובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, שכן למבקשת אין כל חוזה ו/או התחייבות על שמו של המשיב שמכוחם ניתן היה להגיש את התובענה.

לאור זאת, מבקש המשיב הוצאות בסך 4,800 ₪. 1,800 ₪ בגין הוצאותיו בבקשות וכן 3,000 ₪ שנפסקו בערעור על החלטה מיום 31.1.14.

בתשובתה של המבקשת, היא גורסת כי הוצאותיו של המשיב באות לידי ביטוי בהגשת בקשה בהליך ביניים. על פי כללי לשכת עורכי דין, הוצאות בקשה זו הינן 608 ₪ בלבד.

תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"(א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט".

כאמור, לבית המשפט נתונה הסמכות להטיל הוצאות משפט על התובעת, מקום שהבקשה למחיקת התביעה מוגשת על ידה.

בבג"צ 7944/04 לוקסמבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] נקבע:

"עצם העובדה כי עותר מחק עתירתו מבלי לקבל הסעד אותו ביקש אינה מעידה בהכרח כי העתירה לא היתה מוצדקת מלכתחילה כשם שקבלת הסעד כשלעצמה אינה מעידה על היות העתירה מוצדקת. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות לטובת משיב בעתירה, יש לדידי ליתן משקל לכך שבעל דין מבקש מחיקת העתירה מבלי לקבל את הסעד אותו ביקש. משקל זה הינו ההנחה כי במחיקת העתירה ללא קבלת הסעד המבוקש יש לכאורה כדי להעיד על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה. הנחה זו ניתנת היא לסתירה, אולם במצב דברים זה, הנטל בנדון מוטל על העותר שפתח בהליכים משפטיים כנגד המשיב תוך גרימת הוצאות והחליט מטעמיו שלו לזנוח את עתירתו טרם הכרעה בה".

במסגרת ההליך דנא הוגשה תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. המשיב הגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לעניין ביצוע מסירה של אזהרה בתיק ההוצל"פ שהובאה, בסופו של דבר, להכרעה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם הבכיר לרנר לפתחו של בימ"ש מחוזי. בימ"ש מחוזי קיבל את הערעור וקבע בהחלטתו שהוצאות בסך של 3,000 ₪ תפסקנה לפי תוצאות פסק הדין (ר' פס"ד מיום 17.4.13 ברע"א 46113-02-13).

התיק הוחזר לבימ"ש דנא ובהסכמת הצדדים ניתנה ארכה בהגשת תצהירים. טרם הגשת התצהירים הוגשה הבקשה דנא למחיקת התובענה.

בהתחשב בכל ההליכים שננקטו בתיק והבקשות והתגובות שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות הליך של בקשת רשות ערעור, והחלטתו של בימ"ש מחוזי בבקשת רשות הערעור כפי שפורטה לעיל, הגעתי למסקנה לפיה יש לדחות את בקשת המבקשת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות ויש לחייבה בהוצאות המשיב.