עיריית לוד נ' סמור

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 31.1.13 (כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר), בה נקבע כי ההתנגדות שהגיש המשיב בתיק ההוצל"פ שפתחה נגדו המבקשת הוגשה במועד, כי ההליכים נגדו בהוצל"פ יבוטלו ועיכוב ההליכים יימשך. המבקשת חויבה בהוצאות המשיב בסך 1,800 ₪.

2.ההליכים בבימ"ש קמא והחלטה נושא בקשת רשות הערעור -

ביום 18.3.12 הגישה המבקשת נגד המשיב בלשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ בסך 40,538 ₪.

ביום 14.11.12 הגיש המשיב התנגדות לתביעה, אשר הועברה לבימ"ש קמא. להתנגדות צורפו בקשה להארכת מועד, בקשה לביטול הליכים ובקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ נגדו. בבקשותיו טען המשיב, בין היתר, כי התביעה מעולם לא נמסרה לו, וכי נודע לו עליה רק ביום 6.11.12 כאשר קיבל לידיו צו עיקול על רכבו.

בימ"ש קמא העביר את שלוש הבקשות לתגובת המבקשת ולאחריה לתשובת המשיב.

ביום 23.12.12 נקבעה הבקשה להארכת מועד שהגיש המשיב לדיון ליום 17.12.13, לצורך חקירת השליח מטעם המבקשת, אשר ביצע את מסירת התביעה למשיב, לידי בנו, כעולה מתצהיר השליח.

לאחר שהתקבלו התגובות בתיק, נתן בימ"ש קמא ביום 31.1.13 את החלטתו נושא הבקשה שלפני, ולשונה:

"המשיבה, הטוענת כי בבקשות אין "כל התמודדות אמיתית כנגד עילת התביעה", מתעלמת מהטענות החמורות שהועלו בתגובת המבקש, נגד כשרות ההמצאה.

המצאת אזהרה היא לב ליבו של הליך הנפתח בהוצאה לפועל, ואם עולה חשד למסירה פיקטיבית, כנטען, והמשיבה אינה מתיימרת להתמודד איתו – ואף אינה מדווחת אם פנתה לשליח, ואם ניסתה לקבל את גרסתו לאירועים – כי אז מה לי טענות הגנה טובות מה לי טענות הגנה טובות פחות. גם מעמדה של המשיבה כרשות מקומית אינו יכול לסייע לה.

לפיכך אני קובע, כי ההתנגדות הוגשה במועד, ההליכים יבוטלו, ועיכוב ההליכים יימשך. המשיבה תשא בהוצאות המבקש בעניין זה בסך 1,800 ₪.

3.טענות הצדדים -

לטענת המבקשת, בימ"ש קמא שגה כאשר דן והכריע בבקשה להארכת מועד לגופה, שעה שהבקשה הייתה קבועה לדיון במועד מאוחר יותר. בימ"ש קמא נתן את החלטתו מבלי שנחקר השליח מטעם המבקשת מבצע המסירה ובכך נפגעה זכותה של המבקשת. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בימ"ש קמא לא נימק בהחלטתו מדוע התייתרה חקירת השליח ומדוע ביכר את גרסתו של המשיב לעניין המסירה על פני גרסתה שלה, ובכלל – מדוע בוטל הדיון שנקבע.

לטענת המשיב דין הבקשה להידחות. לאור הנסיבות שנוצרו והימנעות המבקשת ממתן תגובה עניינית לטענותיו כפי שנדרשה בבימ"ש קמא, התייתר הצורך בחקירת השליח מטעם המבקשת. על פי תצהיר השליח, הוא ביצע מסירה כדין של כתב התביעה לבנו של המשיב, מר וסים סמור, אלא שזה שהה באותה עת במאסר. המשיב צרף אישור על שהיית בנו במאסר במועדים הרלוונטיים ובימ"ש קמא מצא בכך הוכחה חותכת וראיה ברורה להיותה של המסירה פיקטיבית.

4.דיון והכרעה –

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ובנספחים שצורפו להם, ניתנת למבקשת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

דין הערעור להתקבל.

אכן, כפי שכתב בימ"ש קמא בהחלטתו, "המצאת אזהרה היא לב ליבו של הליך הנפתח בהוצאה לפועל". לכן, כאשר קיימות טענות עובדתיות סותרות בעניין, אשר יש בהן כדי להכריע אם יישמע ההליך או ייגדע באיבו, יש למצות את הדיון בשאלה האמורה.

וטענות הצדדים בעניין שלפני סותרות -

על פי תצהיר השליח מטעם המבקשת, כתב התביעה הומצא על ידו ביום 24.4.12 לידי וסים, בנו של המשיב בשכונת ורדה 116/9 לוד (נספח א לבקשה).