עיריית כפר-סבא נ' גליה מאירסון

החלטה

בפתח הדברים, שלוחה התנצלותי לצדדים על העיכוב במתן ההחלטה; העיכוב נבע מעומס חריג ששרר בבית משפט זה בחודשי החורף, ממגוון סיבות ונסיבות.

ההליך

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה ביום 23.12.2009.

עפ"י הבקשה, שנתמכה בתצהיריהם של המבקשת, הגב' גליה מאירסון (להלן – "המבקשת"), ושל אביה, מר ברוך מאירסון (להלן – "מאירסון"), לא הוגש כתב הגנה עקב מו"מ שהתנהל בין המבקשת (בסיוע אביה) לבין ב"כ המשיבה. לגרסת המבקשת, הועלתה הצעה, והיא המתינה בציפייה לתשובת המשיבה, עיריית כפר סבא (להלן – "המשיבה"), כשלפתע נודע לה שנתבקש וניתן פסק-דין. למעשה, ביום 28.12.2009, ימים ספורים לאחר שנחתם פסק-הדין, אף הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. לפיכך, לשיטתה, יש לבטל את פסק-הדין מחמת הצדק. למעלה מכך, יש לבטלו גם לגופו של עניין, לאור טיב הגנתה.

2.נעיר, כי התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקים שגרמה המבקשת, לטענת המשיבה, כשהתנגשה עם רכבה בעמוד תאורה שהותקן ברחוב טשרניחובסקי בכפר-סבא. עפ"י כתב התביעה, נגרמו נזקים בסך כולל של 17,225 ש"ח. לטענת המבקשת, הנזקים מנופחים, אינם מבוססים, וכוללים הוצאות לא הכרחיות שהוציאה לכאורה המשיבה.

3.לבקשה הוגשה תגובת המשיבה, כשהיא נתמכת בתצהירו של בא-כוחה, עוה"ד יורם נתיב (להלן – "עו"ד נתיב"), שתיאר את השתלשלות המגעים בין הצדדים, לגרסתו, וביקש להסיק מהם, כי אין זה נכון שהיתה הצעה תלויה ועומדת מצד המבקשת, שהמשיבה היתה אמורה להשיב לה, וכי המחדל באי-הגשת כתב ההגנה נובע מזלזול ורשלנות, גרידא.

4.בדיון שהתקיים בפני נחקרו כל המצהירים. לשם הסדר הטוב אבהיר, כי בעת שנחקרו המבקשת ומאירסון, לא הייתי ער לכך שהמצהיר מטעם המשיבה, עו"ד נתיב, הוא הוא עורך-הדין המבצע את החקירה הנגדית, ונכון היה להורות כי לא יהיה נוכח כלל בעת העדויות (התייצב עורך-דין נוסף מטעם המשיבה), כפי שמאירסון לא שהה באולם בעת שנחקרה בתו, המבקשת.

5.מכל מקום, לגופו של עניין, החקירות לא העלו דבר, למעט התבצרות העדים בגרסאותיהם – המבקשת ואביה, כי המתינו לתשובת המשיבה; ואילו עו"ד נתיב, כי לא היתה הצעה "על השולחן". לגופה של תאונה לא נחקרו מי מהעדים.

דיון והכרעה

6.נזכיר, כי קיימים שני מקרים טיפוסיים בהם ניתן לבטל פסק דין. הראשון הוא מקום בו נפל פגם במתן פסק הדין, בדרך-כלל בשל פגם במסירה, וזהו "ביטול מחמת הצדק"; השני הוא מקום בו לא נפל פגם במתן פסק הדין, אך בשים לב לצירוף הנסיבות של הגורם לאי הגשת כתב הגנה, מחד, וטענות ההגנה לגופן, מאידך, יש הצדקה לבטל את פסק הדין, וזהו "ביטול שבשיקול דעת בית המשפט".

7.ברי, כי במקרה דנן אין עסקינן בפגם במתן פסק-הדין, אולם אם הייתי מגיע למסקנה, כי המשיבה נהגה שלא בתום-לב בניהול מו"מ עם המבקשת, קרוב היה הדבר לביטול "מחמת הצדק".

8.ברם, מוצא אני את עצמי פטור מלהכריע בשאלה זו, שכן לטעמי אין ספק שהמקרה מצדיק את ביטול פסק-הדין, מטעמים שבשיקול דעת. מקובל בפסיקה, כי בהפעלת שיקול דעתו שוקל בית המשפט את שני אלה: מה היו הטעמים לאי הגשת כתב ההגנה, ומה הן הטענות לגופן, והשיקול השני הוא העיקרי שביניהם.

9.הסיבה למחדל, לשיטת המשיבה, היא רשלנות או אף זלזול; לשיטת המבקשת היא תום-לב (גם אם היה נכון לדרוש ממנה להגיש בקשה מתאימה להארכת מועד, כפי שאכן עשתה, אולם מאוחר מדי. כך או אחרת, דומני שטענות ההגנה שהמבקשת מעלה טובות מספיק, שאפילו הייתי משתכנע שמדובר ברשלנות מצדה, ואף במידה מסוימת של זלזול בהליך המשפטי, סביר שהייתי נעתר לבקשה.

10.הטעם הוא, שעיקר הסכום הנתבע נשען על חוות-דעת שנערכה שנתיים לאחר האירוע, וזמן רב לאחר שכבר תוקן הנזק, והיא מבוססת על הערכה "על פי הצעת מחיר שהוגשה" של עלות החלפת העמוד שנפגע; אין ולא הוצעה ראיה לכך שאכן היה צורך להחליף את העמוד, או שהוא בכלל הוחלף. גם יתר הסכומים הנדרשים אינם מחויבי המציאות, אם תתקבל גרסת המבקשת, לפיה מדובר היה בעמוד אלומיניום ישן שנפגע, ולא בעמוד בטון כדוגמת העמוד המתואר בחוות-הדעת. גם לגבי יתר ההוצאות, ועיקרן עלות השמאי עצמו ועלות חוקר שנדרש לכאורה לשם איתור המבקשת, בפי המבקשת טענות ראויות לבירור.

11.מכאן, כי הגנתה של המבקשת איתנה וראויה להישמע, ומטה היא את הכף, בכל מקרה, אל עבר ביטול פסק-הדין; שעה שלא שוכנעתי כי לא אמת בפיה, באשר לתיאורה-היא (או בעיקר, תיאורו של מאירסון) את המו"מ מנקודת ראותה ומהבנתה הסובייקטיבית, הדברים נכונים על אחת כמה וכמה.

תוצאה

12.אני מורה, איפוא, על ביטול פסק-הדין. הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ש"ח, תשולמנה על פי תוצאות ההליך העיקרי.

13.כתב הגנה יוגש תוך 30 יום, ערוך כנדרש בסדר דין מהיר, אחרת יראו את הבקשה לביטול פסק-הדין (בחלקה הרלבנטי) ככתב הגנה.

14.תצהירי עדות ראשית וחוות-דעת, ככל שישנן, יוגשו תוך 90 יום, בו-זמנית ע"י שני הצדדים.