עיריית ירושלים נ' שרשבסקי ואח'

באת-כוח התובעת: עו"ד סיון בסרטמן

בא-כוח הנתבעים: עו"ד שלמה שרשבסקי (הנתבע 1)

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא חוב ארנונה, שלטענת התובעת חייבים הנתבעים בתשלומו בגין נכס שהוא בבעלותם ושהחזיקו בו במועד הרלוונטי לכתב התביעה.

טענת הנתבעים בתמצית היא, שאמנם הנתבעים 2 ו-3 הם בעליו של הנכס, אך הנכס הושכר לאחרים בתקופה הרלוונטית והודעה על כך נמסרה לתובעת, ולפיכך אין להשית עליהם את חוב הארנונה. הנתבע 1 אינו בעליו של הנכס ואף אינו מחזיק בו, ולפיכך ממילא אין הצדקה לתביעה נגדו.

א.עיקרי הרקע הדיוני הרלוונטי

2.התביעה המקורית הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר עוד ביום 29.3.2007 נגד הנתבעים ויאצ'סלב ארונוביץ, לודמילה רזניקוב והנתבע 3 (עו"ד שלמה שרשבסקי). במסגרתה נתבעו הם לשלם לתובעת סך של 5,761.70 ₪ בגין חוב ארנונה המתייחס לתקופה שמיום 1.2.2005 ועד יום 31.12.2006, בגין נכס ברחוב אבן ישראל 5 בירושלים (שכתובתו גם: רחוב רש"י 42) (להלן – הנכס).

כל אחד מהנתבעים הגיש בקשת רשות להתגונן נפרדת, בעוד שטענתם העיקרית של הנתבעים ארונוביץ ורזניקוב הייתה, שמעולם לא שכרו את הנכס, לא גרו בו ולא החזיקו בו, ומעולם אף לא גרו בירושלים. עוד טען כל אחד מנתבעים אלו, שכלל אינו מכיר את שני הנתבעים האחרים.

דיון מאוחד בשלוש הבקשות למתן רשות להתגונן התקיים ביום 29.11.2009 בפני כבוד הרשם א' פוני. בפרוטוקול הדיון אמר הנתבע 3 כי הוא "מצהיר כי המבקשים 1 ו-2 [ארונוביץ ורזניקוב] לא הם שחתמו על הסכם השכירות בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה". לאחר דברים אלו, אמרה באת-כוח המשיבה כי לאור הערת בית המשפט, היא מסכימה לכך שלמבקשים תינתן רשות להתגונן, ושהתובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר. לאור הודעה זו, כך אמנם הוחלט והתביעה הועברה לבירור בהליך של סדר דין מהיר.

3.ביום 21.3.2010 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שמכתב התביעה המקורי יימחקו ארונוביץ ורזניקוב, ובמקומם יתווספו לכתב התביעה הנתבעים 2 ו-3 (הגב' שושנה שרשבסקי ומר אליהו שרשבסקי). עיקרי נימוקי הבקשה היו הטענות שנטענו כאמור, בדיון בבקשת הרשות להתגונן, שלפיהן ארונוביץ ורזניקוב מעולם לא החזיקו בנכס, ואילו הנתבעים 2 ו-3 הם בעליו של הנכס. על-פי נסח מרשם המקרקעין, הנתבעת 2 (אשת הנתבע 1) היא בעלת 75% מהזכויות בנכס, ואילו הנתבע 3 (בנו של הנתבע 1) הוא בעל 25% מהזכויות בו. עוד נטען שהנתבע 1, אמנם אינו בעל זכויות בנכס, אך הוא היה מי שחתם בשם הבעלים על הסכמי השכירות. סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן הועמד על סך של 9,810.49 ₪, נכון ליום הגשתו.

בהתאם להחלטת כבוד הרשם מיום 5.10.2010, כתב התביעה תוקן כפי שהתבקש.

לאחר הליכים נוספים, שאינם רלוונטיים לענייננו עתה, ובעקבות הגשת בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים בתביעה המתוקנת, ניתנה ביום 28.11.2010 החלטה נוספת של כבוד הרשם, שלפיה לנתבעים ניתנה רשות להתגונן, ונקבע שהתביעה תתברר בהליך של סדר דין מהיר.

4.בישיבה המקדמית שהתקיימה לפני ביום 4.7.2011 (לאחר שישיבה שנקבעה ליום 11.5.2011 נדחתה לבקשת התובעת), הסכימו הצדדים על הסדר דיוני שלפיו יסכמו את טענותיהם בכתב על סמך כתבי הטענות, התצהירים ונספחיהם וכן כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.

סיכום טענותיה של התובעת הוגש ביום 3.10.2011 וסיכום טענות הנתבעים הוגש ביום 10.11.2011.

ב.העובדות העולות מתצהירי הצדדים

גרסת התובעת

5.מטעם התובעת הוגש תצהירה של הגב' חנה אליהו, סגנית מנהלת מחלקת אכיפת הגבייה באגף השומה והגבייה של עיריית ירושלים. כאמור בתצהירה, האמור בו נסמך בעיקרו על המידע המצוי בתיק הנכס נושא התביעה המצוי אצל התובעת.

בעניין הנתבע 1 (שלמה שרשבסקי) טענה, כי הוא מחזיק בנכס או בעליו, וזאת על-פי הצהרתו במועדים שונים בהודעות על שינוי המחזיקים בנכס, שאותן מסר לתובעת. באותן הודעות שעליהן חתום הנתבע 1 (נספחים א1 ו-א2 של תצהירה), הוא סימן את זיקת בעלותו לנכס.

בהקשר זה נעיר כבר עתה, כי אין לאותן הודעות רלוונטיות, באשר הן מתייחסות לתקופה המאוחרת לתקופה הרלוונטית לתביעה, וכי ההודעות שעניינן התקופה הרלוונטית לתביעה, לא צורפו ולא הוגשו על-ידי מי מהצדדים.

באשר לנתבעים 2 ו-3 (שושנה שרשבסקי ואליהו שרשבסקי), נטען בתצהיר, כי בהתאם לנסח מרשם המקרקעין, נתבעים אלו הם בעלי הנכס. הנתבעת 2 בעלת 75% מהזכויות בנכס והנתבע 3 בעל 25% מהזכויות בו (שם, נספח ב'). בנוסף לכך, בהסכמי השכירות שנחתמו עם שוכרים של הנכס, מצויין שהנתבע 3 הוא המשכיר. כך באשר להסכם השכירות המתייחס לתקופה הרלוונטית לתביעה, שבו ארונוביץ ורזניקוב הם השוכרים (שם, נספח ג1), וכך גם בהסכמי שכירות מאוחרים יותר, שאף הם אינם רלוונטיים לתביעה הנדונה (שם, נספחים ג2 ו-ג3).