עיריית ירושלים נ' סלחי ואח'

החלטה

1.התובעת הגישה תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעים וכן ארבעה נתבעים נוספים וזאת בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס מקרקעין בשועפט, אשר לטענת התובעת החזיקו ו/או מחזיקים בו כל הנתבעים ואשר הינם אחים.

.

חוב הארנונה מתייחס לתקופה שמיום 1.1.99 ועד ליום 31.12.05 בסך כולל של 95,502 ₪ נכון ליום 7.8.05.

2.ביום 15.11.05 ניתן פסק דין כנגד כל הנתבעים וזאת לאחר שלא הוגשה בקשה לרשות להגן במועד, וזאת לאחר שהומצאו אישורי המסירה לכל אחד מהנתבעים.

3.ביום 22.3.11 עתרו הנתבעים לביטול פסק הדין.

הנתבעים טוענים כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק וזאת מאחר שקיים פגם מהותי בהמצאת כתב התביעה לידיהם. עוד נטען כי הם ידעו על ההליכים המשפטיים הננקטים כנגדם רק בעקבות הטלת עיקול על חשבונם בבנק המזרחי ביום 20.3.11.

4.הנתבעים טוענים עוד כי הם מעולם לא החזיקו בנכס נשוא כתב התביעה. נכס זה, לגירסתם, היה בבעלות הוריהם אשר נפטרו זה מכבר. הנתבעים אינם מכחישים את היותם יורשיהם החוקיים של הוריהם.

עוד טוענים הנתבעים הנוספים 1, 2, 4 ו-6 לכתב התביעה הם המחזיקים בפועל בנכס.

5.התובעת, בתגובתה, עותרת לדחיית הבקשה מהנימוקים הבאים:

ראשית – כתב התביעה נמסר לכל אחד מהנתבעים ביום 30.8.05 במסירה אישית באמצעות אחיהם, סלאחי עלי, הוא הנתבע מס' 2 ואשר חתם על אישורי המסירה.

לא זו אף זו, אף האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, עת הוגש פסק הדין לביצוע, הומצאה כדין לאחיהם, סלאחי עאמר, הוא הנתבע מס' 4.

יתרה מכך, כנגד הנתבעים ננקטו הליכי הוצאה לפועל שונים ובין היתר עיקול מטלטלין בביתו של הנתבע מס' 2, אשר אף שילם כספים ע"ח החוב על מנת להימנע מביצוע עיקול המטלטלין.

הנתבע מס' 2 אף הגיש בסוף שנת 2007 ותחילת שנת 2008 בקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

שנית – הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור של כמעט למעלה משש שנים, כאשר הנתבעים אינם עותרים בבקשה להארכת מעוד ו/או מביאים טעם מיוחד לאיחור הרב שבהגשת הבקשה.

שלישית – הנתבעים ידעו על התביעה שהוגשה נגדם ולפיכך יש להעדיף בנסיבות המקרה את כלל הידיעה.

רביעית – לנתבעים אין כל הגנה כנגד התביעה. ראשית, טענתם כי אינם מחזיקים בנכס הינה טענה המצויה בתחום סמכותו הבלעדית של מנהל הארנונה אצל התובעת וזאת לאור האמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות [ערר על קביעת ארנונה כללית] התשל"ו-1976. משנקבע מסלול ייחודי בחוק לבירור טענת אינני מחזיק אין לאפשר לנתבעים לעקוף הליך זה במסגרת הליך זה.

רשות להעלאת טענה זו לא נתבקשה על ידי הנתבעים ואף אם היתה מוגשת בקשה מסוג זה לא היה מקום להתירה לאור העובדה כי טענה זו, בנסיבות אלה, אינה בעלת חשיבות ציבורית אלא המדובר בבירור של נושאים טכניים ועובדתיים.

שנית, הנתבעים מאשרים כי הינם בין יורשי הוריהם המנוחים. מכאן שהבעלות על הנכס, להבדיל מהחזקה בו, נותרה בידיהם. הנתבעים אף לא טרחו לעדכן את התובעת בדבר מות הוריהם ואף לא ביקשו לשנות את הרשום בספרי התובעת בדרך של מסירת הודעה בכתב כנדרש מהוראת סעיף 325 לפקודת העיריות. משלא נמסרה כל הודעה על שינוי מחזיקים ובהתאם לאמור בסעיף 326 לפקודת העיריות, רשאית התובעת להמשיך ולראות בהם כמחזיקי הנכס ולהטיל עליהם את החוב.

6.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.