עיריית ירושלים נ' זיבנברג הרי ואח'

פסק דין

משום מורכבותו של תיק זה ייקראו הצדדים בשמם.

תביעה זו החלה דרכה בשנת 2006, בתביעה של עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") נגד זיבנברג הרי המנוח (הוא ויורשיו, להלן: "זיבנברג") וכנגד החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי (להלן: "החברה לפיתוח"), לתשלום חוב ארנונה החל משנת 2003 ועד למועד הגשת התביעה.

זיבנברג הגיש תביעה שכנגד, כנגד העירייה והחברה לפיתוח והוסיף וצירף גם את עמותת ת"ת מוריה (להלן: "מוריה").

בהחלטה מיום 11.5.08 נתתי תוקף להסכמות הצדדים על פיהן – התביעה העיקרית נמחקה ונקבע כי מוריה היא זו שהחזיקה בנכס בתקופה הרלוונטית לתביעה.

נשארה על כנה התביעה שכנגד, הכוללת שני ראשים:

האחד, טענת זיבנברג כי על החברה להתקשר אתו בחוזה ולהעביר אליו את זכויות החכירה של הנכס.

השני, תביעתו של זיבנברג להחזר תשלום ארנונה ששילם בגין הנכס מאז שנות השבעים של המאה הקודמת ועד לסוף 2003.

בהחלטה מיום 22.10.08 מחקתי את הראש הראשון של תביעת זיבנברג בשל ההתיישנות שחלה עליו וכך נשארה על כנה רק המחלוקת לעניין החבות בארנונה מאז שנות ה-70'.

בשל החלטתי זו הוריתי לזיבנברג להגיש כתב תביעה מתוקן וכך היה.

החברה לפיתוח הגישה תביעה שכנגד כנגד עיריית ירושלים, לעניין הארנונה. בירורה של תביעה זו נדחה לאחר מתן פסק דין בתביעת זיבנברג (החלטה מיום 29.10.09).

הרקע העובדתי

העובדות שאינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עולות מן החומר שבתיק, אלו הן:

החברה לפיתוח קיבלה ממדינת ישראל זכויות חכירה בנכס ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

בשנת 1973 החליטה החברה לפיתוח לאפשר לזיבנברג לשפץ את הנכס (סעיף 9 לסיכומי החברה לפיתוח) במסגרת השכרתו לזיבנברג (סעיף 6 לתצהיר הגב' נזרי מטעם החברה לפיתוח).

זיבנברג לא פיתח את הנכס והנכס עמד בשיממונו שנים רבות ושימש כאורווה לחמורים של השכנים המוסלמים, כך היה מצב הנכס עד שנת 1998 או 1999.

אין מחלוקת בין הצדדים כי, בפועל, החזקה בנכס מעולם לא נמסרה לזיבנברג (סעיף 11 לסיכומי החברה לפיתוח) והכוונה להתקשר אתו בחוזה בוטלה על ידי החברה לפיתוח עוד בשנת 1979 (סעיף 12 לסיכומי החברה לפיתוח).

בשנת 1998 או 1999 תפסה את הנכס מוריה, שהיא תלמוד תורה אשר שכן סמוך לנכס וסבל ממצוקת דיור חמורה (סעיף 14 לסיכומי החברה לפיתוח).

מוריה שיפצה את הנכס ומאז ועוד היום היא המחזיקה בו.

יוער כי אין מחלוקת שבתחילה החזיקה מוריה בנכס כפולש ולאחר מכן הוסדרו יחסיה עם החברה לפיתוח (סעיף 16 לסיכומי החברה לפיתוח).