עיריית יבנה נ' תורג'מן

בפני

כבוד השופטת איריס לושי-עבודי

הכרעת דין

בפתח הדברים יצוין כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב-האישום.

ההליכים

הנאשם הואשם בבניה ללא היתר בניה ו/או בבניה תוך סטייה מהיתר ו/או בשימוש בניגוד לשימוש המותר במקרקעין, עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א)(ב), ו-212(3)(4) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

על-פי הנטען בכתב-האישום, הנאשם הציב ללא היתר מכולה בשטח של כ-15 מ"ר (להלן: "המבנה" או "המכולה") בחזית הקדמית של המקרקעין ברח' אבוחצירא 8 יבנה, הידועים כגוש 4944, חלקה 80 (להלן: "המקרקעין"). עוד נטען כי הנאשם נדרש להרוס את המבנה, ומשלא עשה כן הוגש כתב-האישום דנן.

הנאשם כפר בנטען בכתב-האישום וטען באמצעות בא-כוחו כדלקמן:

הנאשם אינו בעל הזכויות ו/או המחזיק במקרקעין המפורטים בכתב-האישום והמחזיקה בהם הינה "עמותת מרכז רוחני – ישמח משה ע.ר. 580463610 המנהלת מוסד תורני" (להלן: "העמותה"), שהנאשם הינו יושב-הראש שלה.

על כל פנים, המכולה הוצבה במקום תוך תיאום עם עיריית יבנה ולאור הצפיפות במוסד התורני שאותו מנהלת העמותה.

לאור כפירתו של הנאשם, נקבע התיק לדיון הוכחות בפניי.

הראיות

מטעם המאשימה העיד מפקח הבניה בעיריית יבנה מר צחי בוטביקה (להלן: "המפקח").

לדברי המפקח, ביום 11.5.08 הוא מסר לידי הנאשם התראה בנוגע למבנה שהוצב ללא היתר וכן הזמנה לשימוע (להלן: "השימוע"). בהמשך לכך, מסר ביום 4.6.08 למזכירתו של הנאשם צו הריסה למבנה.

עוד עלה מעדותו של המפקח, כי המבנה מצוי בתוך מתחם מוגדר בעל כניסה אחת שבה שלט הנושא את הכיתוב: "המרכז הרוחני 'ישמח משה' ע"ש הרה"צ רבי משה תורג'מן זצוק"ל" (תמונת השלט סומנה ת/17). המפקח העיד עוד כי למבנה אין היתר בניה וכי הנאשם עצמו הגיש ביום 25.3.08 בקשה להיתר לבניה או לשימוש במקרקעין, וזאת בכתב-ידו ובחתימתו (הבקשה סומנה ת/9).

בחקירתו הנגדית חזר בו המפקח ואישר כי הנאשם אינו חתום על הבקשה ת/9 (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 20). עוד ציין המפקח כי לא ראה את הנאשם מציב בעצמו את המכולה במקרקעין (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 3). המפקח העיד כי הבעלים של המקרקעין הינם רשות הפיתוח (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 14), אך לא ידע למסור מיהו המחזיק במקרקעין (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 20-19) ואף אישר כי לא פנה לבעל המקרקעין על מנת לוודא את זהותו של המחזיק במקרקעין (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 16-9).

הנאשם, מצידו, העיד כי הבעלות במקרקעין הינה של מדינת ישראל, אשר השכירה אותם לעמותה באמצעות הסכם שכירות, שהצדדים לו הם ממשלת ישראל (המשכירה) והעמותה (השוכרת) (ההסכם סומן נ/1, להלן: "הסכם השכירות"). כן העיד הנאשם כי הוא חבר העמותה, יושב-הראש שלה ומורשה חתימה מטעמה, אך אינו מחזיק במקרקעין באופן אישי:

ש.אתה אומר שאתה חבר בעמותה. מה תפקידך בעמותה, מה הסמכויות שלך כחבר?

ת. אני חבר בעמותה ויו"ר העמותה אבל זה לא אומר שאני עושה דברים בצורה כלפיי אישית.

ש. יש לך סמכות לחתום על חוזים מטעם העמותה?