עיריית יבנה נ' אברמוב

הכרעת דין

1.התוצאה אליה הגעתי הינה, כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה לפי סעיף 1 א' לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק").

על פי כתב האישום עלה כי ביום 1/7/2010 בשעה 18:35 נמצא הנאשם כשהוא מעשן במקום ציבורי – בחנות בקניון לב יבנה.

3.הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען, כי עישן מחוץ לקניון, נכנס לחנות על מנת לסייע ללקוחה שפגשה אותו בחוץ, כל זאת לאחר שכיבה את הסיגריה והמשיך להחזיק את מה שנשאר ממנה כשהיא מכוּבה, "הגיעה אלי לקוחה זקנה בת 90 בעגלה אמרה הטלפון שמכרת לי לא עובד. אמרתי לה תלכי לחנות אח שלי שם. היא הלכה הגיעה לדלת אני כבר אמרתי אני אלך לעזור לאח שלי, כיביתי אותה חצי סיגריה ביד ועברתי מהר" (פרוטוקול מיום 13/9/2011, עמוד 3 שורות 9-7). בהשיבו לכתב האישום ביום 15/2/2011 אמר הנאשם: "אני עישנתי בחוץ הגיעה לקוחה בת 85 עם עובדת זרה ותפסה אותי בחוץ אומרת אתה יכול לעזור לי עם הדברים של החנות שלי, אמרתי בסדר אני בא כרגע, היא הלכה לשָם, אני כיביתי את הסיגריה ועם חצי ביד מכובה עברתי את כל הקניון...". איך ששמתי רגל בחנות שלי, קפץ הוא מתחבא בבגדים בחנות אחרת ואמר "תפסתי אותך, הגיע היום שתפסתי אותך".

4.עוד הוסיף הנאשם, כי הפקח כל הזמן מחפש אותו וכל העירייה מחפשת אותו כל הזמן (פרוטוקול, מיום 1/5/2011, עמוד 1, שורות 14-13).

5.מטעם המאשימה העיד מר שמעון אטיאס (להלן: "הפקח") אשר היה במועד הרלוונטי פקח בעיריית יבנה.

העד תיאר כי היה בסיור שגרתי בקניון, וכי מצא את הנאשם מעשן סיגריה בתוך החנות שלו, חנות למוצרי אלקטרוניקה ופלאפונים, עישן מאחורי הדלפק וכי בעבר אף הזהיר את הנאשם כי מתבצעת אכיפה של החוק בקניון. עוד העיד הפקח, כי כשביקש מהנאשם את תעודת הזהות הוא אמר לו שאינו נושא את תעודת הזהות ובעוד הוא קורא למשטרה נעלם הנאשם.

משנעלם הנאשם, הכין הפקח דו"ח אשר נמסר לנאשם מספר ימים לאחר המקרה, הואיל ולא ניתן היה למצוא את הנאשם קודם לכן. מי שמצא הנאשם בסופו של דבר ומסר לו את הדו"ח היה מְנהל הפקח.

6.הפקח לא נחקר בחקירה נגדית.

7.הנאשם טען בעדותו כפי שאף טען בדיון שנקבע להקראה ביום 15/2/2011 שלא עישן בחנות, כי עישן מחוץ לקניון ונכנס לקניון לאחר שפגש לקוחה מחוץ לקניון בנסיבות המפורטות לעיל, וכי נכנס לחנות כשהסיגריה שבידו מכובה. הנאשם טען, כי אכן אמר לפקח שאין בידו תעודת זהות, אך המתין 20 דקות שהמשטרה תגיע ורק אחר כך הלך.

הנאשם הודה כי הדו"ח נמסר לו ע"י מנהל הפקח, אך הכחיש את העלמותו מהקניון לאחר המקרה וטען, כי הדו"ח נמסר לו כשהוא הגיע שוב לקניון, "אני הייתי בקניון במהלך הימים האלה אבל הם באו מתי שבאו" (פרוטוקול הדיון מיום 13/9/2011, עמוד 3 שורות 13-12).

עוד העיד הנאשם, כי מנהל הפקח הגיע עם שני שוטרים ואמרו לו שיחתום על קבלת הדו"ח, אולם הוא סירב לחתום כי לא עשה העבירה ו"הם התחילו לרדוף אחרי בקניון והילד שלי מחכה ליד הבי"ס ואני צריך לקחת אותו...".

8.מטעם הנאשם העיד אחיו, מר אברמוב אדוארד, אשר עובד עם הנאשם בחנות בקניון. אחיו של הנאשם העיד, כי הנאשם עישן בחוץ ולא בחנות. עוד העיד האח, כי הוא צעק לאחיו שהיה בחוץ שיבוא לעזור לו ואז הנאשם כיבה את הסיגריה וניגש לעזור לעובדת הזרה שהיתה עם הלקוחה להרים את כסא הגלגלים. בחקירה הנגדית שב וחזר אחיו של הנאשם על גרסתו כי צעק לאחיו שיבוא ואף ראה אותו כשהוא בחוץ, מכבה את הסיגריה.

9.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם וממכלול הנסיבות, נחה דעתי, כי המאשימה עמדה בנטל החל עליה והוכיחה מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

10.המאשימה אמנם הסתפקה בעד יחיד מטעמה כשחובה על בית המשפט לשגר אזהרה עצמית בטרם הרשעה בפלילים על סמכה של עדות יחידה. אך גם לאחר אזהרה עצמית שכזו שוכנעתי כי ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, על ממצאים לחובת הנאשם וזאת על סמך עדותו היחידה של הפקח.

התרשמתי, כי הפקח מסר עדות אמינה ומהימנה וכי לא היה לו מניע כלשהו לטפול אשם שווא על הנאשם.

יתרה מזו, הנאשם לא הציג בפני הפקח תעודת זהות וגם לאחר שהפקח קרא למשטרה מצא לנכון הנאשם ללכת מן המקום ונדרשו ימים על מנת למסור לו את הדו"ח. גם מעדותו של אחיו של הנאשם והנאשם עצמו מסתבר שאף מסירת הדו"ח הייתה מלווה בניסיון התחמקות של הנאשם, "אני סירבתי לחתום... הם התחילו לרדוף אחרי...". לא מצאתי ממש בגרסת הנאשם ואחיו, מה עוד שאין עדויותיהם מתיישבות זו עם זו בפרטים מהותיים. כך למשל הנאשם העיד, כי פגש את הלקוחה בחוץ והפנה אותה לחנות ואחר כך החליט להיכנס, בעוד שהאח העיד, כי צעק לנאשם להיכנס ולעזור לו, כך גם אֵין עדויות השניים תואמות בכל הקשור לנסיבות שהתרחשו במועד העבירה ולנסיבות שהתרחשו במועד מסירת הדו"ח ימים לאחר מכֵן. גם עדות האח, כי ראה את הנאשם מכבה את הסיגריה בחוץ בעוד הוא מעיד שהיה עסוק ע"י לקוח בחנות והגיעה הלקוחה הנכה אינה אמינה בעיני. מה עוד שמעדות הנאשם ניתן להתרשם, כי קיים מרחק מהמקום בו עישן עד לחנות "עם חצי סיגריה ביד מכובה עברתי כל הקניון...". התרשמתי, כי הפקח ראה את הנאשם במו עיניו כשהוא מעשן בתוך החנות, הוא ביקש למלא הדו"ח בפרטי הנאשם, אך הנאשם לא מסר לו ת.ז. ונעלם. ניסיונות לאתר הנאשם על מנת למסור לו הדו"ח גם הם ארכו מספר ימים ולבסוף משנמצא הנאשם נמסר לו הדו"ח (כך גם לגרסתו) על ידי מנהל הפקח ושני שוטרים שנאלצו לרדוף אחריו.

11.לאור האמור, לא מצאתי ממש בגרסת הנאשם לפיה נרשם הדו"ח בעניינו באופן שרירותי תוך שהפקח "מחפש אותו".

עדותו של הפקח הותירה על ביהמ"ש רושם אמין ושוכנעתי כי היא משקפת את ההתרחשויות כפי שאלו קרו עובר לרישום הדו"ח ומסירתו.