עיריית חיפה נ' ג.פ.אימפורט רהיטים בע"מ ואח'

פסק דין

א. מבוא:

1.התובעת (להלן עירית חיפה) הגישה ביום 7.4.2008 כתב תביעה מתוקן ובו עתרה לחייב הנתבעים לשלם לה סך של 100,000 ₪ (להלן: "סכום התביעה") בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה המקורית (15.7.07) ועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.נטען בכתב התביעה המתוקן כי הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה המחזיקה") החזיקה בנכס במתחם ביג בצומת קרית אתא לתקופה שבין 4/2000 – 2/2004 ובנכס זה נהלה עסק למכירה ושיווק רהיטים.

עוד נטען כי נתבעת מס' 2 (להלן: החברה השניה) הייתה בעלת מניות בחברה ועסקה אף היא במסחר ויצור מערכות ישיבה. נטען כי החברה השניה ביחד עם נתבע מס' 3 היו בעלי המניות בחברה המחזיקה.

עוד נטען כי נתבע מס' 3 היה מנהל החברה המחזיקה והחברה השניה ובפועל בעל השליטה בשתי החברות.

3.בכתב התביעה נתבע חוב בגין אי תשלום ארנונה שערכו נכון ליום 15.7.07 היה 194,231.59 ₪ ע"פ האמור בנספח ד' לכתב התביעה המתוקן. נספח זה אינו מפורט וכולל רק חישוב יתרת חוב מבלי להבהיר מהו החוב נכון ליום 31.12.2003 ומהו החוב נכון ליום 1.1.2004ואילך, מועד אשר ע"פ טענת הנתבעים, רק ממנו ואילך חל סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק ההסדרים") המאפשר תביעה ישירה לתשלום חוב ארנונה כנגד בעלי השליטה בחברה פרטית.

4.בכתב התביעה נתבע תשלום חוב הארנונה מהנתבעים ע"פ העילות הבאות:

1.סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים.

2.ניהול חברות ע"י הנתבעים במטרה להתחמק מתשלום חובות החברה המחזיקה.

3.ניצול מסך התאגדות והאישיות הנפרדת של הנתבעים לניהול נתבעת מס' 1 באופן שיאפשר לנתבעים לגרוף רווחיה לכיסם ולהתחמק מתשלום חובותיה לתובעת בגין ארנונה.

4.הרמת מסך ו/או אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד בשל מעשי תרמית מתוכננים ושיתוף פעולה במטרה להונות ו/או בשל פעולה בחוסר תום לב.

5.זה המקום להבהיר כי עיון בכתב התביעה על כל נספחיו מלמד כי אין התייחסות מפורטת בכתב התביעה לטענה לפיה הנתבעים או מי מהם היו חברה פרטית שנוהלה במימון דק, ולעניין זה יש ממש בטענות ב"כ הנתבעים בסיכומיו.

לא מצאתי תימוכין לאמור בסעיף 5 לסיכומי תשובה מטעם התובע, בו לא פורט מה המסמכים שצורפו לתביעה תומך במסקנה כי בסיס החברות ואופן ניהולן מצביע על ניהול במימון דק.

יתר על כן, אין די בעובדה זו כדי לסתור הטענה כי עילת מימון דק לא נכללת בכתב התביעה המקורי או המתוקן.

6.בכתב ההגנה מטעם הנתבעות 2 ו-3 (לכתב התביעה המתוקן) נדחו כל טענות ב"כ עירית חיפה. נטען כי הוראות סעיף 8 לחוק ההסדרים חלות רק מיום 1.1.2004, מועד בו לא החזיקה חברה בנכס אשר הוחזק על ידה רק עד יום 31.12.2003.

נטען עוד כי במשך ארבע שנים בהם הוחזק הנכס ע"י החברה המחזיקה לא נעשתה כל פנייה לחברה זו ע"י עירית חיפה. עוד נטען כי טענות התרמית וההונאה לא פורטו כדין בכתב התביעה ולא פורטה שם המסכת העובדתית הנדרשת.

עוד נטען כי אין כל עילה בנסיבות העניין המצדיקה הענות לתביעה להרמת מסך או להטלת אחריות אישית על נתבע מס' 3.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הוגשה ע"י הנתבעים בקשה לדחייה על הסף של התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 25.3.08 בה קבעתי כי ע"פ האמור בכתב התביעה מבוססת התביעה כנגד הנתבעים על עילות נוספות מעבר לסעיף 8 לחוק ההסדרים. כן נקבע כי טענות לעניין העדר פירוט נדרש בכתב התביעה יכולות להיפתר בדרך של הגשת בקשה למתן פרטים נוספים ואין מקום לנקיטת סעד קיצוני של דחייה על הסף.

ב. ההליכים