עיריית חיפה נ' אחמד

החלטה

ביום 29.7.08 נתתי החלטה בבקשת הנתבע לביטול פס"ד פינוי שניתן נגדו ביום 7.5.07 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

ההחלטה ניתנה לאחר דיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים ביום 3.6.08.

הנתבע – המבקש עצמו לא נכח בדיון, אך מאחר שב"כ התובעת לא דרש את התייצבותו ונראה שויתר על חקירתו בלית ברירה, סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם, וביום 29.7.08 ניתנה כאמור החלטה שדחתה את בקשת הנתבע לביטול פסה"ד.

על החלטה זו הוגש ערעור, וכב' השופטת עדי חן – ברק החזירה לי את התיק לדיון במעמד הנתבע.

בדיון שהתקיים ביום 7.7.10 הופיע הנתבע. ב"כ התובעת הודיע ב"רחל בתך הקטנה" כי הוא מוותר על חקירת המצהיר, וזאת מבלי להודות בשום טענה הנטענת בבקשה ובתצהיר המצורף לה ומבלי לוותר על שום טענה מטענות התובעת.

לא נותר לי אפוא אלא לחזור על החלטתי הקודמת מיום 29.7.08 בשינויים קלים.

התובעת הגישה ביום 20.6.06 תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי הנתבע משטחים שבבעלותה, וטענה בכתב התביעה כי הנתבע הינו מסיג גבול אשר תפס את מקרקעיה שלא כדין, פלש לחלקות, הקים במקום מבנים בלתי חוקיים, והוא מחזיק במקום פסולת וגרוטאות.

פסה"ד ניתן כשנה לאחר הגשת התביעה, וזאת לאחר שהתובעת נדרשה לבצע מסירה חוזרת של כתב התביעה לנתבע בכתובתו.

בתצהיר התומך בבקשתו לביטול פסה"ד מציין המצהיר את מענו: חוף שמן, חיפה. בדיקת הכתובות שמסמכי התביעה נשלחו אליהן מעלה, כי אחת מהן היא: "חוף שמן". דבר הדואר שנשלח לחוף שמן חזר בציון "לא נדרש", כפי שחזרו גם דברי הדואר האחרים אשר מוענו לכתובות אחרות.

לכאורה, אפוא, שוגרו מסמכי התביעה לכתובתו הנכונה של המבקש עליה הוא מצהיר בתצהירו, ולא מדובר ב"כתובת עלומה חסרת בסיס", כלשון המבקש, אלא באותה כתובת ממש שהמבקש מצהיר עליה ככתובתו: "חוף שמן, חיפה".

ב"כ המבקש הדגיש בטיעוניו בדיון מיום 3.6.08 כי הכתובת: רח' אופיר 62, אינה כתובת נכונה, ועל כן המסירה שבוצעה לכתובת זו אינה מסירה כדין. להלן ציין ב"כ המבקש:

"הכתובות של המבקש הן בגוש עציון 19, חיפה – מגורים, או רח' גזאל 14 חיפה – מקום העסק".

ב"כ המבקש חזר בהמשך טיעוניו על אותן כתובות:

"מחסן הגרוטאות ממוקם ברח' גזאל 14. הוא גר בגוש עציון 19. אם היו שולחים דברי דואר לרח' גזאל 14 הוא היה מקבל אותם. אם היו שולחים לגוש עציון 19 הוא היה מקבל אותם".

עיון במסמכים בתיק ביהמ"ש מעלה כי בניגוד לטענת ב"כ המבקש אשר סבר כי המסמכים הומצאו לרח' אופיר 62, שכאמור אינה הכתובת הנכונה – בוצעה גם בוצעה מסירה של מסמכי התביעה לרח' גזאל 14, חיפה. אישור המסירה המקורי לרח' גזאל 14 חיפה, צורף לבקשת התובעת למתן פס"ד, ונמצא בתיק ביהמ"ש. על אישור המסירה לרח' גזאל 14, חיפה, מופיע רישום הדואר: "לא נדרש".

כזכור, טען ב"כ המבקש כי אם היו שולחים דברי דואר לרח' גזאל 14 (מקום עיסקו של המבקש), הוא היה מקבל אותם. מסתבר אפוא שלא כך הדבר. מסמכי התביעה הומצאו למר אחמד נעימה, רח' גזאל 14, וכאמור, דבר הדואר "לא נדרש". אישור מסירה מקורי נמצא בתיק ביהמ"ש.

לאור האמור לעיל, אין יסוד לטענת ב"כ המבקש כי יש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, מאחר שמסירת מסמכי התביעה בוצעה כדין לכתובת עיסקו של המבקש ברח' גזאל 14, חיפה, בדיוק במקום אליו הציע ב"כ המבקש לשלוח לו את מסמכי התביעה.

ביטול פסה"ד אם בכלל הוא אפוא משיקול דעת ביהמ"ש ולא מחובת הצדק.

לגופה של התביעה טוען המבקש לקונית כי "הוא מחזיק במקרקעין כדין וכחוק עפ"י הסדר להעתקת עסקו ממקום קודם עקב סלילת כביש".