- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עיריית חולון נ' עמותת מועדון נוה דוד כדורגל ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ראשון לציון |
3431-06
28.3.2010 |
|
בפני : שאול מנהיים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. עמותת מועדון נוה דוד כדורגל 2. דוד אלגרבלי |
: עיריית חולון |
| החלטה | |
החלטה
בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין המורה על פינוי, מחמת הגשת ערעור על פסק הדין.
כידוע, הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. כדי שתותר חריגה מכלל זה וביצוע פסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעור, על המבקשים לעמוד בשני מבחנים מצטברים: קיומו של סיכוי לזכייה בערעור, ושאלת היכולת להשיב את המצב לקדמותו אם פסק הדין יבוצע ואחר-כך הערעור יתקבל.
בדיקת סיכויי הערעור על ידי הערכאה הדיונית מעוררת קושי, וראוי לצמצמה לבחינה "חיצונית" גרידא. במסגרת בדיקה כזו יש לבחון בעיקר עד כמה מבוסס פסק הדין על ממצאי עובדה בכלל ומהימנות בפרט. כמו כן יש לבחון במקרים המתאימים עד כמה יש בפסק הדין חידוש ביחס לפסיקה שקדמה לו. במקרה דנן, פסק הדין מבוסס על קבלת טענת המבקשים כי לפחות המבקשת 1 היא בגדר בת-רשות במקרקעין נשוא התביעה, תוך קביעה שנסיבות העניין אינן מצדיקות מתן מעמד של רשות בלתי הדירה, עוד נקבע בפסק הדין כי לא הוכחו כראוי השקעות בנכס אשר קיומן היה עשוי להביא, לו הוכחו כדבעי, להתניית הפינוי בשיפוי על ההשקעות. המחלוקת מתמקדת בעיקר בשאלה האם הוכחו נסיבות המצדיקות את אי הדירות הרשות, או האם הוכחו השקעות המזכות בפיצוי כתנאי לפינוי. אלה בעיקרן שאלות של עובדה יותר מאשר של דין, אולם יש בהן גם מרכיבים של דין: מהם התנאים שבהתקיימם מכיר הדין באי-הדירותה של רשות; מה צריך בר רשות להוכיח כדי שתקום לו זכות לקבל פיצוי כתנאי לסיום הרשות. בנוסף, יש להבחין בין ממצאי עובדה שהם בגדר הסקת מסקנות מחומר הראיות, לבין ממצאי עובדה המבוססים על התרשמות ממהימנותם של עדים, משום שאין מניעה שבית משפט שלערעור יתערב בממצאים מהסוג הראשון בעוד שהתערבות בממצאים מהסוג השני היא נדירה. לפחות חלק ממשי מממצאי העובדה עליהם מבוסס פסק הדין אינם ממצאי מהימנות, אף כי פסק הדין כולל גם ממצאי מהימנות.
המסקנה מהאמור לעיל היא שבמבחן סיכויי הערעור אין לומר שסיכויי הערעור קלושים עד כי אין טעם לעכב את הביצוע. על כן יש לעבור לשלב הבא של הדיון הבוחן את שאלת השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. שאלה זו נבחנת גם בהקשר של מאזן הנוחות.
בדרך כלל, קיים קושי ניכר, אם לא למעלה מכך, להשיב את המצב לקדמותו מקום שעסקינן בפסק דין המורה על סילוק יד. אכן, כפי שטוענת בצדק המשיבה, יש והפסיקה קובעת כי למרות זאת לא יעוכב ביצועו של פסק פינוי שתלוי ועומד עליו ערעור, אולם הדברים אמורים במקרים בהם עסקינן בפולשים ממש (ועיון בפסקי הדין עליהם נסמכות טענות המשיבה מצביע על כך בעליל) ובמקרים בהם כבר נדחה ערעור והוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בקשה שמלכתחילה סיכוייה להביא לדיון בערעור לגופו קטנים מאד לאור ההלכה בדבר רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ענייננו אינו דומה למקרים אלה. על כן ראוי במקרה זה לנהוג על פי הכלל הרגיל, שלפיו ראוי בדרך כלל לעכב ביצועו של פסק דין המורה על פינוי שהוגש עליו ערעור.
לא נעלם מעיניי שפסק הדין נשוא הבקשה כולל גם פינוי של המבקש 2 מחלק מהנכס שהוא ייחד למגוריו, מהלך שגם לאחר שעיינתי בהודעת הערעור לא מצאתי שיש סיכוי אמיתי שהתוצאה בנקודה זו תשתנה. למרות זאת אני סבור שאין לפצל את עיכוב הביצוע של פסק הדין, ויש לעכב ביצועו של פסק הדין כולו. ראשית, מבחינה מעשית לא תצמח למשיבה כל תועלת מפינוי יחידת המגורים משום שהיא מצויה בתוך המתחם נושא פסק הדין באופן כזה, שפינויה אינו מאפשר למשיבה לתפוס בה חזקה כל עוד פסק הדין כולו אינו מבוצע. שנית, מסתבר שלאחר שניתן פסק הדין פקד את המבקש 2 אסון אישי כבד, שבו נרצח בנו. גם טעמים אנושיים ראויים לבוא במניין השיקולים, לפחות במקרה כה חריג וכה קשה.
אם נבחן את מאזן הנוחות נגיע למסקנה שגם שיקול זה אינו עומד כמכשול על דרכם של המבקשים את עיכוב הביצוע של פסק הדין. המשיבה לא הביאה – לא בדיון בתביעה ולא במסגרת התגובה לבקשה – כל נתונים שהם המצביעים על נזק קונקרטי שייגרם לה כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הדין. אם נוסיף לכך את הנתון לפיו פסק הדין מורה על פינוי מתחם המשמש בחלקו למגורי המבקש 2 ובעיקרו לפעילות ספורט שעל פניה אינה למטרת רווח, נגיע למסקנה שאין לצפות לנזק ממשי למשיבה כתוצאה מעיכוב הביצוע, ובודאי שאין כאן מצב בו מישהו מבקש להוסיף ולהפיק רווחים מנכס ציבורי עד להכרעה בערעור. נתונים אלה מביאים גם לכך שלא מצאתי סיבה להתנות את עיכוב הביצוע בערובות או בתשלום סכום כלשהו. התניה כזו היא אכן מקובלת, אולם ההצדקה לקיומה היא שבדרך כלל עיכוב ביצועו של פסק דין עלול להסב הפסדים או נזקים למי שזכה בתביעה, ואף מאפשר למבקשי העיכוב ליצור לעצמם רווחים כספיים. מאחר ובענייננו אין אלה הנתונים, איני הולך בדרך זו במקרה זה. שיקול נוסף שעמד לנגד עיניי הוא הניסיון המצטבר המלמד כי ערעורים מסוג זה מוכרעים בדרך כלל תוך פרק זמן קצר יחסית העומד על חודשים לא רבים.
התוצאה הסופית היא כי אני מורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות בבקשה זו.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקסימיליה ובדואר.
ניתנה היום, י"ג ניסן תש"ע, 28 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
