עיריית חולון נ' לוי חליפה

פסק דין

1.לפני ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון (כב' השופטת אורלי מור-אל) מיום 24/12/12, בת.פ. 1266/06 ולפיה זוכה המשיב מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

2.בימ"ש לעניינים מקומיים בחולון בת.פ. 16364/02 נתן צו ביום 16/3/03 ולפיו התבקש הנאשם להרוס בנייה שתוארה בכתב האישום המתוקן, ברחוב ברדיצ'בסקי 7 גוש 7163 חלקה 162 בחולון:

"שטח בגודל כ- 2.0 X 5.0 = 10.0 מ"ר בקומת הקרקע בבית מגורים משותף, בסמוך לכניסה למקלט, בו הותקנו מערכת מים וביוב והמשמש למגורים. (להלן: "הבנייה")".

הצו אסר גם שימוש בשטח זה למגורים בתוך 18 חודש מגזר הדין אלא אם כן, יתקבל היתר כדין.

נטען, כי ביום 22/5/05 נמצא במקרקעין , כי הצו לא קוים. הבנייה לא נהרסה והשימוש למגורים ממשיך.

בכתב האישום אף נטען, כי ביום 22/5/05 נמצא בביקור, כי הנאשם ביצע עבודות בנייה ושימוש נוספות:

"א. בקומת הקרקע הקים יחידת מגורים נוספת, בדרך של הקמת מטבחון וחדר שירותים, בחדר המיועד, על פי היתר בנייה מס' 109 מיום 8.9.75 (להלן: "ההיתר"), לשמש כחדר הסקה מרכזית.

ב. בנה גדר מלוחות פלסטיק בצד מערב בצד הפונה לרחוב בגובה כ- 1.9 מ'.

ג. בנה בין עמודי הבניין מעקה בלוקים בגובה של כ- 0.6 מ'.

ד. בצד דרום בנה גדר פח לכל אורך גבול המגרש.

ה. בחצר הבית בנה גדר מעץ ודלת עץ בגובה כ- 2.0 מ"ר".

נטען, כי העבודות טעונות היתר ובוצעו ללא היתר.

3.בית משפט החליט לזכות הנאשם מחמת הספק.

באשר לאישום בעבירה של אי קיום צו בית משפט:

הצו התייחס למעשה לבנייה של מערכות מים וביוב, וקיום הצו משמעו היה הפסקת המגורים במבנה.

הנאשם טען, כי אין מדובר בנכס שלו. הנכס של אימו וכך הוא רשום בטאבו. אימו נפטרה, לא הוצג צו ירושה והנאשם טען, כי הרס את מה שהיה צריך להרוס לאחר שניתן הצו.

נקבע, כי את החסר בראיות המאשימה בנוגע לקשר בין הנאשם לבין הבנייה במקום, והשימוש במקום, לא ניתן לעשות מעצם ההרשעה בהליך הקודם ואף לא מהליך אזרחי שנקט בו, ולטענתו עשה זאת כיוון שאחיו העבריינים הכריחו אותו לעשות כן.

בהכרעת הדין נכתב:

”במקרה דנן, לטעמי, לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הופר צו בית המשפט והחדרון משמש למגורים, לא הובאה כל תמונה או כל ראיה כי אכן מתקיימים מגורים במקום, וכי לנאשם יש קשר למגורים כאלה.