עיריית דימונה נ' אסולין

החלטה

התובעת בתיק זה, הינה עיריית דימונה.

הנתבע, ע"פ פרטי כתב התביעה, מתגורר בדימונה.

המדובר אפוא, בתביעתה של רשות מקומית, כנגד מי מתושביה, בשל חוב "...ארנונה ו/או מים..", כאמור בכתב התביעה.

ביום 21/05/2012, ביקשה התובעת ליתן פ"ד בהיעדר הגנה.

ביום 30/05/2012, ניתנה על ידי החלטה, המציינת בין השאר: "...לא עלה בידי להשתכנע מן האמור בסעיף 9 של כתב התביעה, כי לבימ"ש זה סמכות מקומית לדון בתביעת עיריית דימונה כנגד תושב העיר, בשל חוב ארנונה. בטרם אשקול שימוש בסמכות המסורה לביהמ"ש בסעיף 79(א) בחוק בתי המשפט, תתכבד התובעת ותפרט מה לסמכות המקומית המיוחסת על ידה לבימ"ש זה, ולעובדות העולות מכתב התביעה - הכל בתוך 20 ימים."

תשובת התובעת (מיום 05/06/2012) מציינת, כי עסקינן בתביעה כספית גרידא, כי הנתבע לא עורר כל טענה לסמכות מקומית, ועל כן, אין להורות על העברת ההתדיינות לבימ"ש אחר.

סימוכין לעמדת התובעת הובאו בדמות ציטוט מן הספרות ומן ההלכה הפסוקה.

מן הספרות, "...כאשר בית המשפט, שבו הוגשה תובענה, נעדר סמכות מקומית והנתבע לא עורר טענה בעניין זה – ההליך אינו נפגם בשל כך, בשונה מהכללים בעניין היעדר סמכות עניינית."\

"סוגיות בסדר דין אזרחי", אורי גורן, הוצאת סיגא מה' 7, בעמוד 22.

מן ההלכה הפסוקה, "...בית המשפט לא יבדוק מיוזמתו שלו, אם מוסמך הוא לדון בתביעה מבחינת המקום, וכל מחאה מאוחרת לא תועיל..." (ע"א 487/64 רוט נ' פישר, פ"ד יט(2) 148)

על סמך אלו, עמדת התובעת קובעת:

"א. בית המשפט לא יעלה מיוזמתו את שאלת הסמכות המקומית.

ב. סוגיית הסמכות המקומית תידון רק אם טען לכך הנתבע, ובהזדמנות הראשונה.

ג. וכל עוד לא העלה הנתבע כאמור לעיל – אין כל פגם בהליך!"

קביעתה הנחרצת של התובעת, בסעיף א לציטוט הנ"ל, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 79(א) בחוק בתי המשפט:

"מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם." (ההדגשה אינה מן המקור – ש.ר.)

סעיף 9 בכתב התביעה, כלשונו: "לבימ"ש זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה לאור מהותה וסכומה".

הוראות תקנה 9 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעות את פרטי כתב התביעה המוגש לבימ"ש. תקנה 9(6), מורה, כי על תובע מוטל, בין היתר, לציין בכתב תביעתו את "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה".

כנחזה מכתב התביעה, התובעת לא הצביעה על מקור הסמכות המקומית של בימ"ש השלום בחדרה, לדון בתובענה כספית (בשל חוב ארנונה /מים) של תושב העיר דימונה.