עיריית בני ברק נ' שטילמן

פסק דין

א. רקע

זוהי תביעה כספית בסך 376,405.38 ₪ אשר הגישה עיריית בני ברק נגד הנתבעת, בטענה שהנתבעת חתומה כערבה על שיק שבו אוחזת התובעת, הן כמושך השיק והן כערבה לתשלומו בערבות אישית. השיק משוך מחשבון בית החולים גריאטרי סיעודי פולק בע"מ,(להלן: "בית החולים/השיק" בהתאמה).

מהשיק עולה, כי מועד הפירעון של השיק הינו 10.12.08 מועד חתימת הערבות כפי שמופיע על גב השיק הינו 5.12.08 (שהינו יום שישי וחמישה ימים טרם מועד פירעון השיק) ונראה על פניו שמתחת לספרה 5 כתובה גם הספרה 8.

לטענת הצדדים, ומבלי שהובאה כל ראייה לכך, הנתבעת עבדה כשכירה בבית החולים, ועקב סכסוך בין בעלי המניות, מונתה על ידי בית המשפט המחוזי לשמש כמנהל בית החולים ופעלה בשם ו/או מטעם ו/או פיקוח כונס הנכסים.

במסגרת תפקידה זה, בין היתר, חתמה הנתבעת על שיקים אשר נמשכו מחשבון הבנק של בית החולים. הנתבעת מאשרת כי חתמה על חזית השיק, אך לא מילאה את הכתוב בו, לא את שם המוטב, לא את הסכום במילים או בספרות ולא את מועד הפירעון. עוד לטענתה, השיק כלל לא היה מיועד להימסר לתובעת והיא אף לא חתמה על גבו כערבה אישית.

ב. תמצית טענות התובעת

1. התובעת הינה רשות מקומית, אשר אוחזת בשיק בסכום התביעה (ת/1) עליו חתמה הנתבעת כערבה אישית לפירעונו. השיק לא כובד על ידי הבנק ועל הנתבעת לשלמו.

יוחנן שפיר, עובד התובעת הצהיר, כי השיק נמסר לתובעת על ידי הנתבעת באגף הארנונה בעיריית בני ברק, לאחר שהנתבעת הגיעה מיוזמתה להסדיר את חובות בית החולים, ביחד עם אפרים פולק ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל שלה, וחתמה מיוזמתה הן במקום המיועד למושך השיק והן כערבה.

לטענתו, הנתבעת חתמה על חזית השיק ועל גבו, בנוכחותו ונוכחות גב' רחל פרוכטר מנהלת המחלקה לגביית חובות ארנונה מעסקים, ובנוכחות מר אפרים פולק. לטענתו, במעמד חתימת הנתבעת על השיק, היא חתמה בגב השיק כערבה אישית ואף חתמה בסמוך למספר תעודת הזהות שלה שתוקן על גב השיק.

בחקירתו העיד יוחנן שפיר, כי בתחילת שנת 2008 שונה שם הבלעים של המקרקעין לחברת גולדן גארדן ניהול ואחזקות בע"מ.

2. יוחנן שפיר העיד, כי בסוף שנת 2007 נשלחו מכתבי דרישה לחייבים בגין ארנונה, ואז לטענתו, הגיע הנתבעת ביחד עם אפרים פולק, שהוא "בעל הבית שלה" וטענו שהחברה נמצאת במצב משפטי מסוים, כינוס או ניהול. הם ביקשו למסור שיק לתאריך דחוי ורחוק, עד שהנכס יימכר, כך שהחוב ישולם מכספי המכירה. לדבריו, התובעת דרשה ערבות כדי לדחות את תשלום החוב, ואפרים פולק אמר לנתבעת לחתום על השיק כערבה, ואף צעק עליה שזהו תפקידה כנאמן. יוחנן שפיר העיד כי השיק נמסר לתובעת כשהוא מלא, הן בסכום והן במועד הפירעון, וכי הנתבעת חתמה כערבה על גב השיק, בנוכחותו, ובנוכחות רחל פרוכטר ואפרים פולק. לדבריו, הוא לא ראה מי מילא את השיק, אלא רק שהנתבעת חתמה על חזית השיק כמושך, ועל גב השיק כערבה.

לטענת יוחנן שפיא, בגין כל שיק שנכנס למערכת מופק מסמך, אך קבלה מונפקת רק עם פירעונו. הוא לא ידע להשיב אם לתובעת יש מסמך היכול לתמוך בגרסתו, שהשיק נמסר לה, בחודש דצמבר 2007 לתאריך דחוי בחודש דצמבר 2008.

3. רחל פרוכטר חזרה על האמור בתצהיר יוחנן שפיר והוסיפה, כי עת החלה התובעת בנקיטת הליכים נגד בית החולים הגריאטרי, הנתבעת פנתה לתובעת בבקשה לעיכוב הליכים תוך הבטחה שהחוב יוסדר. התובעת התנתה את עיכוב ההליכים במתן ערבות אישית שבית החולים יפרע את החוב.

גם רחל פרוכטר העידה שהייתה נוכחת, יחד עם יוחנן שפיר ואפרים פולק, בעת שהנתבעת חתמה על השיק.

ג. תמצית טענות הנתבעת

1. הנתבעת שימשה כעובדת שכירה בבית החולים כמרפאת בעיסוק. כאשר נקלע בית החולים לסכסוך בין בעלי הזכויות השונים בו ונכנס להליכי פירוק מונו לו מנהלים מיוחדים. בשלב הראשון מר יחזקאל עזר ולאחר מכן הנתבעת, במינוי מטעם בית המשפט המחוזי בתל אביב. בפועל היא ביצעה רק את הניהול השוטף של בית החולים, כדי למנוע פגיעה בקשישים שאושפזו בו והניהול הכספי בוצע על ידי רואה חשבון. בכל אותה עת השתכרה הנתבעת סך 6,000 ₪ לחודש בלבד ולא הייתה בעלת מניות ו/ או בעלת עניין בחברה שניהלה את בית החולים.

2. הנתבעת אינה זוכרת את אירוע חתימתה על השיק, ולטענתה, אכן חתימתה מופיעה במקום המיועד למושך השיק, אך כתב היד בשיק, כולל סכום במילים ובמספרים, הנפרע ומועד הפירעון, למעט חתימתה, אינו שלה. כך גם החתימה על גב השיק, הנחזית להיות חתימתה כערבה פריעון השיק, אינה חתימתה אלא זיוף.

הנתבעת מפרטת, כי נהגה לחתום בענייניה הכספיים של החברה שניהלה את בית החולים, על בסיס הרשאת כונס הנכסים שמונה ביום 24.7.07. מעת מינויו, כל הפעילות הכספית עברה את אישורו. כונס הנכסים מונה הן למקרקעין עליהם נבנה בית החולים והן לבית החולים. המקרקעין נמכרו והועברו לחברה בשם גולדן גארדן ניהול ואחזקות בע"מ במסגרת תיק הוצאה לפועל.

משכך, טוענת הנתבעת, לא ייתכן שבחודש דצמבר 2008 מסרה לתובעת את השיק, שעה שבית החולים לא היה קיים.