עיריית בני ברק ואח' נ' פרנג'י ואח'

פסק דין חלקי

המבקש הוא הנתבע 3 בתביעה זו שעניינה סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין ברח' הירקון בבני ברק. התביעה הוגשה בחודש פברואר 2013.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן בגדרה הבהיר כי הוא וחברה שבבעלותו עזבו את המקרקעין ביום 31/12/12 ואינם מחזיקים בו עוד. יחד עם בקשת הרשות להתגונן הגיש הנתבע 3 בקשה למחיקת התביעה נגדו על הסף, מן הטעם שאינו מחזיק במקרקעין.

ביום 23/4/13 התבקשו התובעים להבהיר מדוע לא תימחק התביעה נגד הנתבע 3 על יסוד הודעתו כי הוא אינו מחזיק במקרקעין. ביום 28/4/13 ביקשו התובעות למחוק את התביעה נגד הנתבע 3, בו ביום ניתנה החלטה בדבר מחיקת התביעה נגד הנתבע 3 ללא צו להוצאות.

עתה, מבקש הנתבע 3 לעיין מחדש בהחלטה בדבר אי חיוב התובעות בהוצאות ומבקש לחייב את התובעות בהוצאות שנגרמו לו עקב הגשת התביעה שלא לצורך. הנתבע טוען כי קודם להגשת התביעה הודיע לתובעים כי עזב את המקרקעין ואינו מחזיק בהם עוד. הנתבע מפנה למכתבים ששלח למחלקות שונות בעיריית בני ברק (גבייה, שילוט ורישוי עסקים) ובהם הודיע כי הוא עומד לסגור את עסקיו במקרקעין ולעזוב את המקרקעין ביום 31/12/12, כשם שנעשה בפועל. הגשת התביעה נגד הנתבע 3 נעשתה שלא לצורך, וגרמה לנתבע 3 הוצאות אישיות בסך 3,000 ₪ והוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 10,350 ₪.

התובעים טוענים כי בית המשפט אינו מוסמך לשנות מפסק דינו, וכי אין מדובר בטעות סופר הבאה בגדרי סע' 81 לחוק בתי המשפט. לגופו של עניין, טוענים התובעים כי לא ידעו שהנתבע 3 עזב את המקרקעין, ואין די בהודעות ששלח בעניין זה למחלקות שונות בעירייה. המבקש קיבל מכתבי דרישה לתשלום דמי שימוש ראויים ודרישה לסילוק יד מהתובעת 2 ואליה היה עליו לשלוח את הודעותיו בדבר סילוק ידו מהמקרקעין. משלא עשה כן, לא ידעו התובעים על כך שהנתבע עזב את המקרקעין.

ניתנה אפשרות לנתבע להשיב לטענות התובעים אך הוא בחר שלא לעשות כן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את בקשת הנתבע 3 באופן חלקי.

בפתח הדברים יש לסלק את טענת התובעים לפיה בית המשפט אינו מוסמך לשנות מפסק הדין. ההחלטה בדבר מחיקת התביעה נגד הנתבע 3 ניתנה לבקשת התובעת, במעמד צד אחד, ומבלי שניתנה לנתבע 3 אפשרות טעון בעניין זה. על כן, בקשת הנתבע 3 לעיון מחדש בהחלטה זו, היא במהותה בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, ועל כן רשאי בית המשפט לשנות ממנה.

לגופו של עניין –

עיינתי במכתבים המצורפים לכתב התביעה (מכתבי דרישה לתשלום דמי שימוש ראויים ולסילוק יד) ולא מצאתי בהם מכתב המיועד לנתבע 3 כי אם רק לנתבעים האחרים. לא שוכנעתי כי הנתבע 3 קיבל התראה כלשהי קודם לקבלת התביעה, וממילא אין לבוא חשבון עם הנתבע 3 על שלא הודיע לתובעת 2 על עזיבת המקרקעין. מנגד, אין חולק כי הנתבע 3 הודיע לשלוש מחלקות שונות בעירייה על כוונתו לעזוב את המקרקעין ביום 31/12/12 – כפי שעשה בפועל. יש להצטער על כך שהקשר בין המחלקות השונות בעירייה אינו כזה שגרם להעברת המידע לגורמים המטפלים בהגשת התביעה. הנתבע 3 אינו צריך לשלם את המחיר על כשלים בהעברת מידע בין מחלקות העירייה השונות.

יחד עם זאת, לא מצאתי הצדקה לתשלום שכר טרחה בסכום העולה על 10,000 ₪ ולאבדן 3 ימי עבודה של הנתבע 3, בשעה שכל שנדרש ממנו במסגרת תביעה זו הוא מתן הודעה על כך שהוא אינו מחזיק עוד במקרקעין. לפיכך, ההחלטה בדבר מחיקת התביעה נגד הנתבע 3 בעינה עומדת. ההחלטה בדבר העדר צו להוצאות – מבוטלת. התובעים ישלמו לנתבע 3 הוצאות משפט בסכום כולל של 3,500 ₪ עד ליום 10/7/13.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: