עיריית בית שאן נ' אורן ואח'

החלטה

מבוא

לפניי בקשה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), למתן צו הריסה ללא הרשעה, למבנה שהוקם ללא היתר.

המבקשת, עיריית בית שאן (להלן:"המבקשת"), הגישה כנגד המשיבים, בעליו של בית צמוד קרקע הנמצא בחלקה 40 גוש 23140 בבית שאן (להלן:"המשיבים") בקשה להריסת מבנה שנבנה בלא היתר בניה כחוק (להלן:"החומה").

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, המשיבים פלשו לתוך שטח ציבורי ליד ביתם, המיועד להיות שביל מעבר, וזאת על ידי בניית חומה שמקיפה את ביתם במרחק של 4.2 מ' מקיר הבית, כאשר בהתאם להיתר, המרחק בין החומה לקיר הבית היא של 3 מ' בלבד.

רק עם התחלת בניה במגרש הריק הסמוך לביתם של המבקשים, בית משפחת רדא (להלן:"מגרש רדא"), הסתבר כי שביל המעבר בין שני המגרשים נחסם, ועומד כיום על 80 ס"מ במקום 2 מ', כאשר בשל הבניה הקיימת אין במקום מעבר בכלל, מעבר אשר שימש את תושבי המקום, שנדרשים כיום לבצע מעקף של 20 דקות הליכה במקום לעבור בשביל המסומן ככזה בתוכנית בניין עיר (להלן:"התב"ע").

לטענת המבקשת, מאזן האינטרסים נוטה לטובת השכנים אשר זכאים על פי התב"ע לשביל מעבר, אליו התרגלו עד עתה, כאשר אינטרס זה גובר על אינטרס המשיבים, אשר ביצעו עבירת בניה, ופלשו לשטח ציבורי בניגוד להיתר שניתן להם.

תגובת המשיבים

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בהתאם לתשריט שצורף לחוזה הפיתוח עם המינהל, ולפיו רכשו את המגרש עליו בנו את ביתם, המגרש הסמוך לביתם, בו מתבצעות עבודות הבניה, מגרש רדא היום, יועד מלכתחילה לשטח ציבורי פתוח ולא למגורים.

במשך עשר שנים לא עשתה המשיבה בשטח שאמור לשרת את הציבור, שום שימוש, ולא סימנה את שטח המשיבים כדבעי ו/או עבודות פיתוח כלשהן טרם העלייה על הקרקע.

במהלך שנת 2001 ניתן למשיבים "טופס 4" לבניה שבוצעה על ידם, ולאחר בדיקת החומות התומכות בבית, הניחו משרד השיכון וחב' החשמל פילר חשמל בקצה תוואי השביל, שהיה אמור להיסלל ולא נסלל כלל.

בשנת 2008 הוחלט על ידי המבקשת לשנות את התב"ע הקיימת על מגרש רדא, ללא התחשבות בבניה הציבורית שנעשתה במקום (פילר חשמל), או בהתאמות המתבקשות לביצוע שביל ברוחב של שני מטר לתושבי השכונה.

המשיבים הביעו נכונות להקצות שטח לטובת ביצוע שביל ברוחב ממוצע של 1.10 מטר, והחלק הארי של השכנים הסכים למתווה זה למעט מס' שכנים אשר דרשו מהמבקשת פירוק החומה השייכת למשיבים לצורך סלילת שביל ברוחב של שני מטר.

החומה אותה מבקשת המדינה להרוס תומכת במסד בית המבקשים, ומבנה הדירה נשען על החומה המערבית באורך של כ 15 מ', ואין כל אפשרות להריסת החומה מבלי לפגוע במסד הבית. הורדת החומה פירושה סיכון בטיחותי משמעותי ליציבות הבית.

המסגרת הנורמטיבית

עניינו של סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה הינו מתן סמכות בידי בית המשפט ליתן צו הריסה אף ללא הרשעה, אם נעברה עבירה לפי הפרק העשירי לחוק שעניינו עבירות ועונשין, ובית המשפט היה רשאי לצוות כאמור בסעיף 205 לחוק אילו הורשע בגינה אדם. זאת, בהתקיים אחת מהנסיבות המפורטות בגדרו:

הריסה ללא הרשעה

212.נעברה עבירה בבנין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:

(1)אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;