עיריית אשדוד נ' בוקסר

פסק דין

בפני תביעה ע"ס 57,682 ₪ שנדונה בסדר דין מהיר.

עפ"י תק' 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פסה"ד להיות מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה טוענת התובעת, בין היתר, כדלקמן:

1.כי הנתבעת החזיקה או מחזיקה בנכס המצוי בתחום שיפוטה של התובעת, המהווה חנות מסחר במרכז ד' עליון 166 באשדוד והרשום כמספר פיזי 4201001166 (להלן – "הנכס").

2.כי הנתבעת חייבת לתובעת בגין ארנונה ו/או אגרת שמירה את סכום התביעה וכן תשלומי פיגורים עפ"י חוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

3.כי שלחה דרישת תשלום לנתבעת אך הנתבעת לא שילמה חובה.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ולאחר שהוסכם על קבלת רשום להתגונן, הפך תצהירה ככב הגנה בו היא טוענת, בין היתר, כדלקמן:

1.כי אינה חייבת אישית דבר לתובעת.

2.כי התובעת ידעה או שהיה עליה לדעת כי הנתבעת השכירה את הנכס לאנשים שונים לאורך כל התקופה ובחלק מהזמן היה "נכס ריק".

3.כי דיווחה על כל השכירויות לתובעת, והתובעת מסתירה עובדה זו מבית המשפט.

4.כי מהסכמי השכירות שהיו בידי התובעת עולה:

א.ביום 19.9.05 הנכס הושכר לגב' ניקול אוזן לשנה ועד ליום 19.10.06.

ב.ביום 23.10.06 הגב' אוזן דיווחה על פינוי הנכס ביום 20.10.06.

ג.כי במאי 2007 התובעת אישרה את היות הנכס נכס ריק ועל יתרת התקופה שילמה

הנתבעת.

ד.כי ביום 4.3.08 הנכס הושכר לסיוון איטה ליאורה לשנה ועד ליום 31.3.09 ודיווח על העזיבה בוצע ביום 30.3.09.

ה.כי במאי 2009 נמסר לתובעת הסכם שכירות עם אלכסנדר קן עד ליום 2.5.10 עם אופציה לשנה נוספת כאשר בפועל הנ"ל פינה את הנכס ביום 30.8.10.

ו.על כן עולה כי התובעת ידעה כי החל מ- 9/05 ועד 9/10 ידעה התובעת מי שוכרי הנכס וכי בתקופה מסוימת היה ריק, ולמרות זאת תבעה את הנתבעת.

5.כי חלה התיישנות על כל הסכומים שמלפני נובמבר 2004 ויש להפחיתם מסכם התביעה.