עיריה אשדוד נ' ויצמן ואח'

החלטה

בפני בקשתם של המבקשים כי אתיר להם לתקן את התנגדותם לביצוע תובענה בסכום קצוב שהגישה כנגדם המשיבה, עיריית אשדוד, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 2502574090.

הבקשה נובעת מן העובדה שהתנגדותם של המבקשים הוגשה עת לא היו מיוצגים, וכיום מיוצגים הם על ידי הלשכה לסיוע משפטי ובפי בא-כוחם טענות שונות, שלא בא זכרם בתצהיר ההתנגדות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה ולטענתה לא יהיו בפי המבקשים, גם לאחר התיקון, טענות של ממש כנגד התביעה וכי כל המסמכים נמסרו לידיהם מבעוד מועד והיה עליהם לתקן את הבקשה בטרם הגיע המועד לדיון.

כידוע, "הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו הוא במשפט...איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. אין להעלות את האסקופה לדרגת מטרה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף הענייניים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם." (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ (3) 477, 479-480 – ההדגשות הן שלי - י.ב.) .

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית (א. גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, הוצאת סייגא, מהדורה תשיעית בעמ' 148).

בענייננו, אם לא אאפשר את תיקון תצהירי ההתנגדות, אין ספק כי ההתנגדויות תידחינה שכן אין בהן כל הגנה לגופה של התביעה.

לעומת זאת, לא שוכנעתי כי גם לאחר התיקון, אין בפי המבקשים כל הגנה, ולו בדוחק.

חישוביה השונים של המשיבה, כעולה ממכתבי ההתראה מחד, מנספחי כתב התביעה, מכתב התביעה עצמו ומתדפיסי הפירוט שהוצגו בפני בדיון, הם בלתי מובנים לקורא הסביר ונזקקים ל"ספר קודים" (אותו הסבירה, בחלקו, ב"כ המשיבה בדיון בפני).

במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע, למשל, כי התביעה אינה כוללת רכיבים שהתיישנו (המשיבה, למשל, נוהגת לציין את הביטוי "יתרת חוב קודמת" מבלי לציין תאריכים).

לפיכך, ייתכן שהליך גילוי מסמכים, בצירוף הליך של תיקון כתבי ההתנגדות, יצמיחו למבקשים הגנה לכאורה, ולו לגבי חלק מסכום התביעה.

יש לזכור כי ההלכה בעניין של השתהות הלשכה לסיוע משפטי במתן סיוע היא כי הדבר אפילו יכול להיחשב כטעם מיוחד:

"אמנם, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר. אך מן החומר שהוצג לפניי עולה כי המבקש פעל בשקידה סבירה וכי הצורך בהארכת מועד נבע, בעיקרו, מהתמשכות ההליכים בלשכה לסיוע משפטי. המדובר בנסיבות חיצוניות שאינן קשורות למבקש. אמנם, נראה כי בנוסף לכך, השתהה המבקש בהמצאת מסמכים ללשכה לסיוע משפטי. כמו כן, לא ניתן הסבר לפרק הזמן שחלף מעת הסדרת ייצוגו של המבקש ועד להגשת ההליך שבכותרת. אך, כאמור, נראה כי להתנהלות הלשכה לסיוע משפטי עד להסדרת ייצוגו של המבקש הייתה תרומה מכרעת לעיכוב בהגשת ההליך. במצב דברים זה, יש ליתן משקל ניכר לזכותו של המבקש למיצוי זכות הערעור.".

(בשא 9734/07 גבריאל לדני נ' מושב תנובות, בעמ' 2 - פורסם בנבו – ההדגשה שלי – י.ב.).

ברם, פטור בלא כלום אי אפשר שכן למשיבה נגרמו הוצאות עת נאלצה להתייצב לדיון בפני, אשר התברר כדיון עקר.

לפיכך, אני מתיר למבקשים להגיש התנגדות מתוקנת בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו, וזאת בתנאי שישלמו למשיבה, באמצעות באת-כוחה, את הוצאות הדיון בבקשתם ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בתוך 14 יום מיום קבלת החלטתי זו.

ככל שנזקק ב"כ המבקשים למסמכים נוספים לשם תיקון ההתנגדות, יהא עליו לפנות באופן מיידי, ישירות לב"כ המשיבה ואם הדבר לא יעלה בידיו, להגיש בקשה לגילוי מסמכים, לא יאוחר מ- 20 יום מיום קבלת החלטתי זו.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"ע, 14 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: