עיסאוי ערין נ' עז' המנוח יסאוי ואח'

החלטה

בפני, בקשת התובעת-המבקשת לפטור אותה מתשלום יתרת אגרה שהיא נדרשת לשלם לאוצר המדינה.

1.התובעת- קטינה אשר נולדה פגה, טוענת כי נגרמו לה נזקי גוף בשתי תאונות דרכים בהן הייתה מעורבת. האחת בהיותה בת חודש וחצי, והשנייה בהיותה בת חודשיים. לטענתה, בשתי התאונות סבלה, בין היתר, מאובדן הכרה, שבר בגולגולת ודימום תוך מוחי.

2.התובעת הגישה תביעתה ביום 4/1/2010. לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט אשר הגיש חוות דעתו ולאחר שהתקיימו 8 ישיבות בתיק, ונקבעו מועדים להוכחות- אשר לא התקיימו, מטעמים הקשורים בב"כ התובעת- הוגשה על ידי התובעת, ביום 4/4/13, בקשה להפסקת תובענה.

3.ביום 7/5/13 ניתן פסק דין המאשר את הפסקת התובענה.

4.כעת מבקשת התובעת כי אפטור אותה מתשלום יתרת אגרה.

5.לשיטת ב"כ התובעת, מאחר ומדובר בהפסקת תובענה להבדיל ממחיקתה, על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולפטור את התובעת מתשלום יתרת אגרה.

6.יתרה מכך מציין ב"כ התובעת, כי עסקינן בתובעת קטינה הרתוקה לכסא גלגלים, מתקיימת מקצבת ילד נכה ואין באפשרותה לשאת בתשלום סכום האגרה שהושת עליה.

7.מנגד טוענת ב"כ המדינה כי תקנות בית משפט (אגרות) תשס"ז -2007, (להלן: "התקנות") שותקות גבי מצב של הפסקת תובענה.

8.לשיטתה, תקנה 5 (ב)2 לתקנות מונה את המקרים בהם יהא בעל דין פטור מתשלום אגרה, כאשר הפסקת תובענה אינה נכללת במקרים הללו.

9.יתרה מכך, בתיק דנן התקיימו מעל ל-3 ישיבות קדמי משפט. על כן תנאי הסף של התקנה אינו מתקיים והיא אינה חלה בנסיבות המקרה.

10. עוד טוענת ב"כ המדינה, כי טענת המבקשת בדבר קשיים כלכליים האגרה אינה נתמכת בתצהיר ו/או בראיות לחוסר יכולתה לשלם אגרה כנדרש.

11.לאור דברים אלו ובהתאם לפסיקה חלה הוראת תקנה 5(ב)(3) לתקנות.

דיון

דין הבקשה להידחות.

12.תקנה 5(ב)(2) לתקנות קובעת, כי "בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך." מאחר ובנסיבות המקרה דנן, התקימו מעל 3 ישיבות קדם משפט אין תקנה זו חלה בעניינו.

13.נראה לי כי הדרך הראויה לילך בה, היא דרכה של תקנה 5 (ב) (3) לתקנות הקובעת כדלקמן:

"בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פיסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פיסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד".

התקנה מונה שלושה הליכים אשר בגינם יופחת סכום האגרה לשליש: ביטול, דחייה ומחיקה. התקנה אינה מדברת בלשון "הפסקת תובענה" כפי שהתרחש בעניינו. "ביטול" אינו הליך מוכר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי"). בע"א 312/82 כנעאן נ' דיאב, פ"ד לט (3) 25, 27;(1985) נאמר לענין זה: