עיסאוי נ' ניב- אל בעמ

החלטה

בבקשת פסלות

הוגשה בפני בקשה דחופה למתן סעד זמני בערעור. הבקשה, לעיכוב ביצוע פינוי, הוגשה יום אחד לפני המועד שנקבע לפינוי (לאחר שבית משפט קמא עיכב את ביצוע הפינוי ל-14 ימים ואין כל הסבר מדוע המבקש המתין ליום ה-13 דווקא). המבקש, מצפה כי בית משפט יכריע בבקשה לאלתר, שהרי מדובר בעניין בלתי הפיך, בפינויו. המבקש אינו חוסך נייר, ושוטח את בקשתו עבת הכרס על 5 עמודים כתובים וכ-140 (!) עמודי נספחים (בקשת רשות הערעור), וכ-60 נספחים לבקשה לעיכוב ביצוע.

בית משפט התפנה מכל עיסוקיו ונדרש לבקשה הדחופה, שהרי, כאמור, מדובר בעניין בלתי הפיך-בפינוי. בית משפט עיין בשתי הבקשות (כשלעצמן אינן ארוכות באופן חריג) עיין בנספחים להן, בהחלטות בית משפט קמא, וניתנה החלטה בבקשה לסעד הזמני, בהקדם האפשרי. אלא שנראה כי לדידו של המבקש, היה על בית המשפט להשתהות מעט במתן החלטתו, משום שהלה מגיש בקשה לפסלות בית משפט מהטעם שההחלטה ניתנה מהר מדי.

וזו הבקשה שלפני -

ההליכים בבית משפט זה

ביום 20.5.13 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור המחזיקה כ-140 עמודי נספחים, על החלטת בית משפט קמא מיום 6.5.13 בה נדחתה בקשתו לצו מניעה זמני אשר יעכב את פינויו מנכס ברמלה.

בד בבד הגיש המבקש בקשה עבת כרס נוספת (8 עמודים כתובים, 60 עמודי נספחים), למתן צו לעיכוב ביצוע הפינוי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

בו ביום ניתנה החלטה על גבי הבקשה לעיכוב ביצוע:

"בהתחשב בסיכויי הבקשה אשר בשלב זה אינם נראים גבוהים, ובמועד הגשת הבקשה- היום האחרון לקיומו של צו עיכוב ביצוע שניתן ע"י בימ"ש קמא - ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע צו הפינוי כנגד המבקש, בכפוף להפקדת סך 12,000 ₪ במזומן בקופת בימ"ש.

הבקשה תועבר לתגובת המשיבה בתוך 7 ימים מהמסירה".

תגובת המשיבה הוגשה ביום 28.5.13 והיא הועברה לתשובת המבקש.

במקביל, הגיש המבקש ביום 27.5.13 בקשה להארכת המועד להפקדת העירבון שנקבע כתנאי לעיכוב ביצוע הפינוי (12,000 ₪) לחודש ימים, ולפריסתו ל-3 תשלומים. הבקשה נדחתה בו ביום.

ביום 29.5.13 הגיש המבקש בקשה "להעברת הדיון בעניין המבקש למותב אחר". בהבהרה מיום 6.6.13 הבהיר המבקש, כי כוונתו בבקשה היתה לפסילת בית משפט זה מלדון בעניינו, לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

תמצית טענות המבקש

לטענת המבקש, על יסוד המסמכים אשר צורפו לבקשת רשות הערעור והבקשה למתן סעד זמני, היה על בית משפט "ליתן צו זמני על אתר!!!" (סעיף 3 לבקשת הפסילה). אלא שבית משפט התנה את מתן הצו בהפקדת עירבון, ונימק את החלטתו "בהתחשב בסיכויי הבקשה אשא בשלב זה אינם נראים גבוהים". המבקש טוען, כי עולה מההחלטה שדעתו של ביהמ"ש נקבעה בתוך זמן קצר ביותר (לטענתו, כ-45 דקות לאחר שהוגשה הבקשה) "עד כדי אי סבירות מוחלטת", לטענתו. בימ"ש לא נתן למבקש הזדמנות להוכיח את תקפות זכויותיו. החלטת בית המשפט שניתנה לאחר זמן כה קצר עולה לכדי חשש ממשוא פנים וכי דעתו של בית המשפט "נעולה". טענה זו מתחזקת לאור דחיית הבקשה לפריסת העירבון בהחלטה כי "הבקשה נדחית".

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות מכל וכל.

בהחלטה מיום 20.5.13, הועברה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע הליך הפינוי לתגובת הצד שכנגד. לנוכח סד הזמנים הצפוף אשר נגרם בעטיו של המבקש עת הגיש את בקשתו יום לפני מועד הפינוי, ועקב היותו של הליך הפינוי הליך בלתי הפיך, התקבלה בינתיים בקשתו לעיכוב ביצוע הפינוי אך בכפוף להפקדת עירבון בסך 12,000 ₪, וזאת על מנת להבטיח את הנזק שעלול להיגרם למשיבה, הכל בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ההחלטה מיום 20.5.13 מנומקת ובה התייחסות לסיכויי הבקשה, לאמור כי הללו אינם נראים גבוהים בשלב זה.