עיסאוי נ' משרד החקלאות - היועץ המשפטי

פסק דין

1.העותר הגיש עתירה כנגד משרד החקלאות בגין חוות דעת שנתן משרד החקלאות ביום 12.3.12. חוות הדעת לא המליצה על בניית מבנה דיר צאן בחלקה 59 גוש 17566 בשל תכנון המבנה המיועד במיקום שאינו צמוד דופן לשטח לפיתוח.

2.עובדות הרקע

2.1העותר הינו תושב כפר מנדא ובבעלותו 3 דונם בחלקה 59 גוש 17566 (להלן: "המקרקעין") הנמצאים במרחק של כ- 876 מ' מחלקת הפיתוח בתוכנית מתאר מחוזית תמ"מ 2.

2.2בשנת 2012 הגיש העותר בקשה למתן היתר בניה לדיר הצאן שלו במקרקעין, דהיינו הוצאתם מחוץ ליישוב כפר מנדא.

2.3תכנית המתאר המקומית הרלוונטית היא ג/6540 אשר קובעת בסעיף 4.1 שבה : "לבקשות להיתרי בניה לשימושים החקלאיים השונים תצורף חוות דעת משרד החקלאות עם הגשתן למוסדות התכנון".

2.4חוות דעת משרד החקלאות בעניינו של העותר ניתנה ביום 12.3.12 וזה נוסחה : "לאחר בדיקת התוכנית , ביקור בשטח, והתייעצות עם הרשות לתכנון במשרד, התברר שהמבנה המיועד מתוכנן במיקום שאינו צמוד דופן לשטח לפיתוח. מיקום הבקשה כ- 800 מ' מקצה גבול תכנית המתאר המאושרת. הבניה במיקום הנוכחי מהווה הפרה לשטחים הפתוחים. לאור זאת איננו ממליצים על בניית המבנה המתוכנן באזור הנוכחי". (להלן :"חוות הדעת")

2.5ביום 20.10.12 נשלח מכתב העותר למשרד החקלאות בו הוא מציין כי הוא מגיש "ערר" על חוות הדעת . לדעתו, ההחלטה מנוגדת לתוכנית מתאר מקומית ג/6540 המאפשרת להגיש בקשה להיתר לבניית דיר צאן. עוד צויין כי מיקום הבניין הוא כ – 1500 מ' מקצה גבול התוכנית המאושרת ויש חלקות אחרות שקיבלו אישור.

3.טענות הצדדים

3.1העותר יוצא כנגד חוות הדעת של משרד החקלאות . הוא מתבסס על כך כי תוכנית מתאר מקומית ג/6540 החלה על המקום מאפשרת הקמת דיר צאן. לטענתו דיר הצאן המבוקש מצוי במרחק של 1500 מ' מקצה גבול התוכנית המאושרת ולכן הבניין הוא צמוד דופן לשטח לפתוח ואין בו להשפיע על המשכיות הנוף הטבעי באזור. בנוסף נטען כי חלקות אחרות קיבלו היתר לבנית דיר או מחסן חקלאי . עוד טוען העותר כי השיהוי בהגשת עתירתו נבע מהבטחות של משרד החקלאות לערוך עיון חוזר בנושא חוות הדעת.

3.2המשיב השיב בתגובה מקדמית, שטענות הסף שלה מתייחסות לעובדת השיהוי, לעובדה שלא צורפו משיבים נחוצים שכן הועדה המקומית היא הרלוונטית למתן היתר מכוח סעיף 145 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 והיא לא צורפה כמשיבה. עוד נטען , כי לעתירה לא צורפה החלטת ועדה מקומית , לא הונח נתון כי ניתנה החלטה כזו ואם ניתנה היה על העותר למצות הליכים בדרך של ערר. בנוסף נטען כי תפקיד המשיב הוא כגורם מקצועי ממליץ בלבד והוא ביסס את חוות דעתו על עקרונות תכנוניים ענייניים.

4.דיון

דינה של העתירה להידחות על הסף מהנימוקים המצטברים הבאים:

4.1שיהוי - העתירה הוגשה אך ורק כנגד משרד החקלאות בגין חוות דעתו מיום

12.3.12. תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) – תשס"א 2000 (להלן : "תקנות סדרי הדין") קובעות כי עתירה תוגש בלא שיהוי , ולא יאוחר מ- 45 ימים מיום שהעותר קיבל את ההודעה. מאז מתן חוות הדעת על ידי משרד החקלאות חלפו שנה ו – 3 חודשים ואין הזמן שחלף עומד בקריטריונים להגשת העתירה.

4.2לא צורפה הועדה המקומית כמשיבה - לפי תכנית ג/6540 סעיף 4.1 נקבע: "לבקשות להיתרי בניה לשימושים החקלאיים השונים תצורף חוות דעת משרד החקלאות עם הגשתן למוסדות התכנון". הנוסח של הסעיף מלמד על כך שיש לצרף לבקשה להיתר בניה חוות דעת של משרד החקלאות מבלי שהתקנה פרטה מה אמור להיות תוכנה. לכאורה, לוועדת התכנון המקומית נותר שיקול הדעת כיצד להתייחס לחוות הדעת של משרד החקלאות. מי שנותן את היתר הבניה זו הועדה המקומית והעותר שתק בנקודה זו ולא ציין בעתירתו מה הייתה עמדת הועדה המקומית. במהלך הדיון לבקשתי הציג ב"כ העותר מכתב מהועדה המקומית מיום 3.6.12 שם נרשם : "כידוע לך לא ניתן להביא את הבקשה לדיון ללא קבלת אישור מראש של משרד החקלאות והבריאות וזאת בהתאם להוראות תכנית ג/6540".

על אף שהועדה המקומית היא זו הקובעת אם יש ליתן היתר אם לאו, לא צורפה כמשיבה לעתירה זו.

4.3 אי מיצוי הליכים - אם אכן מכתב הועדה מהווה החלטה, העותר לא מיצה את הדרך המנהלית הפתוחה בפניו שהיא הגשת ערר על החלטה של ועדה מקומית , ככל שניתנה. רק לאחר החלטה של ועדת ערר מחוזית נפתחת הדרך של העותר לפניה לבית משפט מנהלי.

4.4טענת אפליה ללא תשתית עובדתית בגוף העתירה - במהלך הדיון בעל פה ביקש ב"כ העותר להציג היתרים שניתנו על ידי הועדה המקומית למספר חלקות סמוכות במהלך השנים 2001,2002,2005. הטענה שהשתמעה מהצגת היתרים אלו היא טענה של אפליה. ב"כ המשיב אשר הופתע לקבל את ההיתרים במעמד הדיון ציין כי אם היו מועברים לו מראש, יכול היה לבדוק אם ניתנה במקרים אלו חוות דעת משרד החקלאות ומה היתה חוות הדעת, אם ניתנה . אלא שהצגתם לראשונה במעמד הדיון עצמו חוסם בפניו אפשרות כזו . ואכן, במהלך הטיעון בעל פה קיבלה העתירה תפנית באופן שהדגש הושם על טענת אפליה מבלי שזו נסמכה בעובדות פרטניות שניתן היה לבדוק אותן.

4.5שיקולים מקצועיים - לגופו של עניין – על פניו ולכאורה, הפעיל משרד החקלאות שיקולים מקצועיים לגבי מדיניות תכנונית רצויה של פתוח הכפר.