עיסאוי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול איסור שימוש מנהלי ברכב, שניתן בעקבות נהיגה בשכרות.

המבקש הינו בעליו הרשום של הרכב.

הנהג הינו חברו, מר מנשה חביב.

לא נטענו טענות נגד קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות. למרות זאת עיינתי בחומר החקירה ומצאתי כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת העבירה המיוחסת לנהג, וזאת בהסתמך על דוחות השוטרים שערכו את בדיקת הינשוף, לכאורה עפ"י החוק והנהלים. בשניים משלושת מבחני הביצוע נכשל הנהג, שהודה כי שתה "בקבוק או שניים" של בירה כשעה קודם לעצירתו לבדיקה.

העבירה של נהיגה בשכרות, ברמה של 460 מיקרוגרם, מקימה מסוכנות.

מחד גיסא, הבסיס לבקשה הינו כי המבקש הוא בעל הרכב.

מאידך גיסא, טען המבקש כי מסר את הרכב לחברו, בעקבות עסקת מכר, שנחתמה בדוח זיכרון דברים, שכלל תשלום ראשוני.

מעיון במזכר שצורף לדוח ההזמנה לדין עולה כי רס"ר זיו אזערי ראה את דוח זיכרון הדברים, לפיו הועבר הרכב לאחריותו הבלעדית של הנהג בתאריך 31.5.12, בשעה 19:00.

בחקירתו לפניי טען המבקש כי כעת איננו מעוניין יותר בקיום עסקת המכר, וכי יש בכוונתו להחזיר לנהג את הסכום הראשוני ששולם ולבטל את העסקה. לא נטען כי דבר מאלה קרה כבר בפועל.

שני המסלולים מביאים למסקנה זהה, לפיה אין מקום לקבלת הבקשה;

אם המבקש מכר את הרכב לחברו, הרי שאיננו בעליו של הרכב ואין לו כל מעמד בבקשה זו.

אם המבקש הינו עדיין, או שוב, בעליו של הרכב, הרי שמסר את הרכב לחברו מרצון חופשי ובהסכמתו המלאה, ולא נטען כלל כי הורה לו כיצד לנהוג או כי עשה דבר כלשהו על מנת למנוע את ביצוע העבירה. לא מצאתי כי מתקיימות כאן נסיבות מיוחדות המצדיקות קבלת הבקשה בהתאם לחריג בחוק, בוודאי בהתחשב בטענתו של המבקש במהלך חקירתו ע"י התובעת, ביחס לזיקה ביניהם, שהתגלתה כחברות רבת שנים.

באשר לטענה כי הקצין הפוסל התייחס לנהג כאל בעל הרכב – ברור כי כך עשה הקצין הפוסל וזאת נוכח דוח זיכרון הדברים שנערך בין המבקש לנהג בדבר העברת הבעלות ברכב.

הבקשה הוגשה, בהתאם לאמור בסעיף 6 שלה, על מנת לאפשר העברת הבעלות באופן רשמי. המבקש, בחקירתו הודיע כי אין בכוונתו לעשות כן.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ל' סיון תשע"ב, 20/06/2012 במעמד הנוכחים.

דלית שרון-גרין, שופטת

עריכת המסמך: אפרת גור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: