עיסאווי ואח' נ' עמותת נשים אום ליסון ואח'

החלטה

בפניי בקשת הנתבעת למתן צו לחשיפת תיקה הרפואי של התובעת.

בכתב התביעה עתרה התובעת בין היתר לפיצויי פיטורים בטענה כי התפטרה מעבודתה לרגל מצבה הבריאותי הלקוי. בכתב התביעה, התובעת טענה בין היתר כי היא סובלת ממחלה חשוכת מרפא ובשל החמרה במצבה הרפואי היא לא הייתה מסוגלת להמשיך בעבודתה.

בבקשתה, הנתבעת טענה כי יש לאפשר לה לעיין בתיקה הרפואי של התובעת על מנת להתמודד עם הטענה בדבר ההחמרה במצבה הרפואי של התובעת, על מנת ללמוד ממנו מתי חלה ההחמרה הנטענת, והאם מצבה הרפואי ושאר נסיבות העניין מהווים "סיבה מספקת" להתפטרותה. הנתבעת מבקשת לעיין בתיקה הרפואי של התובעת ולהתייעץ עם מומחה רפואי מטעמה.

עוד טענה הנתבעת כי חשיפת תיקה הרפואי של התובעת עשוי לתמוך בטענה לפיה הנתבעת לא הפרישה בגינה לפנסיה, הואיל והתובעת הכשילה את ביטוחה הפנסיוני הואיל והסתירה את מצבה הרפואי לאשורו.

בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים, התנגדה התובעת לבקשה וטענה בין היתר, כדלקמן:

הבקשה מוקדמת שכן הוגשה בטרם נמסר לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעת אשר אליו צורפו מסמכים רפואיים מספקים;

תיקה הרפואי של התובעת אינו מצוי בידה;

לבקשה לא צורף תצהיר;

האמור בעניין הכשלת ביטוחה הפנסיוני של התובעת לא הופיע בכתב ההגנה ועל כן מהווה הרחבת חזית אסורה;

הכרעה - על אף כותרת הבקשה, המדובר בבקשה לגילוי מסמכים. בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ – אשר לוי ואח', ניתן ביום 30.6.2005).

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת הנתבעת, בתגובת התובעת ובתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.

מצבה הרפואי של התובעת עומד בבסיס המחלוקת בין הצדדים בשאלת זכאותה לפיצויי פיטורים. השאלה מה היה מצבה הרפואי של התובעת במועד הפסקת עבודתה היא קרדינאלית לשאלה אם התפטרה לרגל מצבה הבריאותי. מצבה הרפואי של התובעת עובר להפסקת עבודתה של התובעת חשוב לא פחות על מנת לבחון אם הוא הגורם העיקרי להתפטרותה כדרישת הפסיקה (דב"ע לה/41-3 יעקב היגר נ' דינה שוורץ פד"ע ז' 24).

כך למשל, מחד גיסא, ככל שמצבה הבריאותי של התובעת בשנים שקדמו להתפטרותה היה זהה למצבה במועד הפסקת עבודתה, או אף חמור יותר, יכול שבית הדין יגיע למסקנה כי לא הייתה "סיבה מספקת להתפטרות". מאידך גיסא, ככל שמתיקה הרפואי יעלה כי חלה החמרה במצבה הרפואי של התובעת במועד הפסקת עבודתה, הדבר עשוי לתמוך בטענה כי התפטרה לרגל מצבה הבריאותי.

מכאן אין חולק כי תיקה הרפואי של התובעת הינו רלוונטי ביותר לשאלה שבמחלוקת. בעניין זה יוער עוד כי אף התובעת, בתגובתה, לא טענה כי תיקה הרפואי אינו רלוונטי למחלוקת המתעוררת בתיק.

למעלה מהצורך וכפי שתואר לעיל, אטעים כי, כשם שתיקה הרפואי של התובעת עשוי לסייע לנתבעת להוכיח את טענותיה, הוא עשוי להיות חיוני להוכחת טענות התובעת. השאלה למי מהצדדים יסייע המסמך שאת גילויו מבוקש אינה רלוונטית. השאלה בה עסקינן היא האם הוא יסייע להכריע במחלוקת המתעוררת, ועל כך השבתי בחיוב.

טענת התובעת ולפיה המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה מספיקים כדי להעיד על מצבה הרפואי של התובעת, דינה להידחות. המסמכים הרפואיים שצורפו הוצאו בסמוך למועד הפסקת עבודתה של התובעת ואין ביניהם מסמכים המלמדים על מצבה הרפואי קודם לכן. בעניין זה אוסיף עוד כי מהמסמכים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים של התובעת עולה כי היא הוכרה כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי מיום 17.10.08, ולא ברור מה בין קביעה זו למצבה הרפואי במועד התפטרותה. מכאן, אין במסמכים שצורפו כדי להציג בפני בית הדין תמונה מלאה על מצבה הרפואי של התובעת, ומן הראוי לאפשר גילוי רחב בעניין זה.