עיני נ' מדמון

פסק דין

1.התובעת הינה בעלים של יחידת דיור (להלן: "המושכר") שהושכרה לנתבע בהסכם שהוארך מעת לעת ואשר אין חולק כי הסתיים ביום 30/06/09.

2.תמצית טענות הצדדים, בקליפת אגוז:

אין מחלוקת בין הצדדים כי המושכר נמסר בפועל לידי הנתבעת באיחור של כשבוע ימים.

לטענת הנתבע- העיכוב במסירה נובע בין היתר מכך שהתובעת ובעלה לא קיימו פגישה שביקש לשם המסירה, הקשו על המסירה כאשר העלו טענות סרק, לשיטתו, בקשר עם גוון הקירות שצבע לצורך המסירה ובקשר עם נקיון המושכר ועוד. התובעת- מצידה, טוענת כי הנתבע הוא זה שעיכב את המסירה, לא צבע את המושכר כנדרש ואף הותיר אותו לא נקי דלת מפורקת, ובשל כך נאלצה להוציא כספים מכיסה.

התביעה הינה לפיצוי בגין איחור במסירה, בגובה דמי איחור על פי הסכם השכירות (50 $ ליום איחור X 7 ימים), פיצוי מוסכם על פי הסכם השכירות (בסך של 10,000 ש"ח) והחזרת הוצאות בגין הרכבת הדלת, צביעת ונקיון המושכר שבגינם אין לתובעת קבלות, באשר- לגירסתה, העסיקה פועלים מזדמנים. מטעם התובעת הוגשו תצהירה ותצהיר בעלה, המפרטים את גירסתם באשר למסכת העניינים שקדמו למסירה והאופן בו הושארה הדירה.

הנתבע מצידו- הגיש תצהירי עדים כי צבע וניקה המושכר פעמיים, לקראת מסירתו בפועל ושל שוכר פוטנציאלי שביקר בדירה עובר לפינויה ומספר כי ראה את התובע במהלך צביעתה.

הנתבע הוסיף וטען כי במהלך תקופת השכירות נמנע ממנו שימוש בחנייה הסמוכה למושכר משום כך שהתובעת הניחה בה שקי חול. התובעת מכחישה כי החניה הושכרה כאשר הוארך הסכם השכירות, מפנה לכך שעד להליך זה, מעולם לא הילין הנתבע (שלגרסתה לא היה ממילא בעלים של רכב), על כי נמנע ממנו לעשות שימוש באותה חניה, ומוסיפה כי מכל מקום, ניתן היה לעשות בחניה שימוש גם כשהשקים מונחים בה.

יצוין, כי במסגרת התביעה- נדרש הנתבע לשלם יתרת חוב בגין חשבונות שוטפים שווים וחודשיים ובמסגרת הדיון המקדמי מיום 16/01/11, הודה בחוב ושילמו.

3.התובעת והנתבע, הסמיכוני ליתן בתיק פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתיה משפט (נוסח משולב) התשמ"ד -1984, ללא נימוקים.

4.שבתי וקראתי את כתבי הטענות, נספחיהם ואת תצהירי הצדדים ועדיהם. נתתי את הדעת לעדות בעה"ד בישיבה המקדמית ולהתרשמותי מהם ומדבריהם באופן בלתי אמצעי, להשלמת הטיעון בע"פ מפי ב"כ הצדדים.

5.על יסוד כל אלה,

ניתן בזאת פסק דין לפיו על הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 3,935 ש"ח.

התשלום ייעשה בתוך 45 יום ממועד פסק הדין, שאם לא כן- ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

הגזברות תשיב למשלם את המחצית השנייה של האגרה. זאת לאחר שהצדדים השכילו לסיים את

ההליך לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ללא שמיעת וחקירת העדים.

המזכירות תואיל לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ב, 23 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: