עיני נ' ירמיהו

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטרות (שיק ושטר חוב) בסך כולל (נומינלי) של 10,000 ₪.

לעניין העילה להגשת ההתנגדות טוען המבקש בתצהירו: "המשיב שעיסוקו חלפנות כספים נתן לי הלוואה וכנגדה נתתי לו כבטוחה את ההמחאות נשוא תיק ההוצל"פ, לביטחון בלבד. החזרתי את ההלוואה והכל על פי הסכם ההלוואה למשיב, אך זה המשיב לא החזיר לי את ההמחאות שנמסרו לו כבטוחה, למרות שהלוואה שקיבלתי הוחזרה במזומן לידיו של המשיב" (סעיפים 4-5 לתצהיר המבקש).

במועד הדיון ויתר ב"כ המשיב על חקירת המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקש טוען כי יש להאריך למבקש את המועד להגשת ההתנגדות ואף ליתן למבקש רשות להתגונן שכן האמור בתצהיר לא נסתר (באין חקירה נגדית). ב"כ המבקש חזר על הטענה כי החוב נשוא ההלוואה נפרע וציין כי חלוף הזמן ממסירת השטרות ועד להגשתם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תומך בטענת המבקש כי החוב נפרע. מנגד, טוען ב"כ המשיב, כי התצהיר התומך בהתנגדות אינו מפורט דיו ואינו עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין מידת הפירוט המצדיקה מתן רשות להתגונן. עוד נטען כי זמן פירעון השטרות היה 10/9/08 ואילו תיק ההוצאה לפועל נפתח 3-4 חודשים לאחר מכן כך שאין מדובר בזמן רב שחלף.

דיון

משויתר ב"כ המשיב על חקירת המבקש הרי שיש לקבל את טענות המבקש בנוגע להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ובהתאם יש להאריך מועד זה ולקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד. יחד עם זאת, ולגופם של דברים, ויתור על חקירה אינו מוסיף לתצהיר המבקש את שאין בו מעיקרו ובמקרה כזה על בית המשפט לבחון האם יש באמור בתצהיר, שלא נסתר, הגנה אפשרית בפני התביעה ( ע"א 16/89 "ורדים" בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, פ"ד מה(5), 729) בענייננו לא שוכנעתי כי טענת ההגנה שמעלה המבקש מפורטת במידה המצדיקה מתן רשות להתגונן.

ההלכה ביחס למידת הפירוט בתצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן היא ידועה וברורה: מחד גיסא, הקלה הפסיקה על מבקש רשות להתגונן וקבעה כי בקשה כזו תידחה רק אם "ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524). לעניין זה די אם המבקש "יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41 ).

מאידך, נפסק ביחס למידת הפירוט בתצהיר התומך בבקשה כי מבקש הרשות להתגונן אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מב(1) 721, 722; ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66 , 69-70; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 138).

המבקש טוען לקיומה של הלוואה שהלווה לו המשיב וטוען כי הלוואה זו נפרעה. המבקש אינו מפרט בעניין זה: הוא אינו מציין מתי ניתנה ההלוואה, מה היה סכומה, מה היו התנאים המוסכמים להחזר ההלוואה, מתי סולקה ההלוואה באופן מלא. כמו כן לא מצוינים סכומי ההחזר ומועדיו (במובחן מדרך התשלום – במזומן). בנסיבות אלה, בהן אין התצהיר התומך בהתנגדות מפורט כדבעי, נותרת טענת הפירעון של המבקש כטענה בעלמא שדינה להידחות. עם זאת, ולפנים משורת הדין, יותר למבקש להתגונן בכפוף להפקדת מלוא סכומם (הנומינאלי) של השטרות שהוגשו לביצוע בתיק זה בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 15.5.10. פגרת הפסח תבוא במניין לצורך החלטה זו. לא יופקד הסכום הנ"ל – יראו בהתנגדות כהתנגדות שנדחתה על כל המשתמע מכך ובמקרה כזה ישלם המבקש למשיב שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, א' ניסן תש"ע, 16 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: