עיני נ' המר ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור (שהוכתרה כערעור) על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 15.9.2010 (כב' השופט יובל גזית) לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים 1 ו 2 - שהינם שכניו בבית משותף - בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מעיקול שלא כדין.

העיקול הוטל על רכבו של המערער במסגרת הליכי הוצאה לפועל, שנפתחו נגדו בעקבות פסק דין אשר ניתן על ידי המפקחת על רישום המקרקעין בחולון בו ניתן תוקף להסדר פשרה בתובענה שהוגשה נגדו על ידי נציגות הבית המשותף.

בהתאם להסדר הפשרה האמור אשר קיבל תוקף של פסק דין התחייב המבקש לשלם לנציגות הבית את חלקו בהוצאות השיפוץ שנערך בבניין.

המבקש טען כי העיקול הוטל לאחר ששילם את הכספים שהיה עליו לשלם וכי נגרמו לו נזקים בשל השבתת הרכב אחרי שעוקל ולא ניתן היה לעבוד עימו או למוכרו.

אציין, כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור בפני בית משפט מחוזי אם ניתנה לכך רשות ערעור מאת שופט של בית משפט מחוזי (ראו סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984). הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות.

כידוע, לא ניתן להמיר ערעור לבקשת רשות ערעור כאשר מלכתחילה נדרשת רשות לשם הגשתו (ראו: בש"א 93/89 מנדליכט נ' מעבדות טרבינול (ישראל) פ"ד מג(1), 524; ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי פ"ד נט(4), 467).

לפנים משורת הדין החלטתי לדון בערעור כבבקשת רשות ערעור ומסקנתי היא כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה או טעות גלויה על פניה המצדיקה תיקון בערעור.

על פניו, כפי שצויין בפסק הדין, הסמכות המקומית לדון בתובענה אינה נתונה לבית משפט קמא, בין היתר מאחר וכתובות הצדדים הן בחולון והאירועים הנטענים התרחשו בחולון ובראשון לציון. בנוסף, לא ברורה עילת התביעה כנגד הנתבעים (המשיבים 1 ו-2), מאחר והזוכה בתיק ההוצאה לפועל היא נציגות הבית המשותף ולא המשיבים 1 ו-2.

יתרה מזו, מקומן של טענות המבקש ביחס לפגמים בהליכי הוצל"פ הוא במסגרת בקשה לביטול העיקול בתיק ההוצל"פ שכלל לא ברור אם הוגשה, ולא במסגרת התביעה הנוכחית שגם הוגשה יותר מ 6 שנים לאחר ביצוע העיקול על הרכב.

זאת ועוד, כפי שעולה מפסק הדין נשוא הבר"ע, מהמסמכים שצורפו ומעיון בתיק בימ"ש קמא, הליכי ההוצאה לפועל נפתחו כנגד המבקש לאחר שלא שילם את סכום החוב כפי שנקבע בהסכם הפשרה האמור אשר קיבל תוקף של פסק דין, ועל פניו גם לא הוכח שהעיקול הוטל שלא כדין.

בנוסף, כפי שקבע בית המשפט המבקש לא הוכיח כי נגרם נזק לרכב עקב העיקול גם לא פרט מדוע הושבת הרכב ומדוע לא ניתן היה להשתמש בו ולא צירף כל חוו"ד בעניין ירידת ערך הרכב.

טענת המבקש כלפי גובה ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים - דינה להידחות. הלכה היא שפסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית ואין בית המשפט של ערעור נוטה להתערב בנושא זה אם אין טעמים מיוחדים המצדיקים זאת (ראו גם: ע"א 3781/07 אליהו נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ([פורסם בנבו], 31.5.09). המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים. אין צו להוצאות.

פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקש.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: