עינב ואח' נ' קרן

החלטה

לפני בקשה לעיון בתיק בית משפט בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי דין לעבודה (עיון בתיקים) , התשס"ג – 2003 (להלן:"התקנות"). המבקש, שאיננו צד להליכים המתנהלים בתובענה, הגיש בקשה לעיין בתיק על פי התקנות.

סעיף 4 לתקנות, קובע כדלקמן:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע כהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

על פי הפסיקה זכות העיון נגזרת מהעיקרון בדבר פומביות הדיון, גם אם אין היא חופפת בהכרח את עיקרון פומביות הדיון, ועל-כן נקודת המוצא הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט לכל דכפין. על המבקש מוטלת חובה מינמלית ליתן הנמקה קצרה ותכליתית כדי לאפשר לבית המשפט לבדוק את האינטרס בעיון על מנת לאזן אינטרס זה עם אינטרסים אחרים. מנגד, על המתנגד מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט מדוע אין לקבל את הבקשה. משכך, על המתנגד להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון.

לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, בבקשה לעיון, בתגובת התובעים ובתשובת המבקש לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי, יש להיעתר לבקשה.

הפסיקה קבעה כי ההכרעה תיעשה בשלושה שלבים (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשיווק בע"מ ([פורסם בנבו]) :

"ראשית, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון; שנית, יש לבחון אם העיון המבוקש מוצדק הוא; שלישית, ובהנחה ויש הצדקה לעיון, יש לבחון אם ניתן להגשים את העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של הצד המתנגד לעיון".

בבחינת השלב הראשון, לא נטען כי קיים איסור בדין על העיון.

בבחינת השלב השני עלינו לבחון את הנימוק של המבקש אל מול האינטרסים אותם הזכירו המשיבים, כשנקודת המוצא היא עדיפות לזכות העיון. כאמור, הנטל מוטל על התובעים לפרט את טענתם בצורה מפורטת וקונקרטית אך הם נמנעו מלעשות כן.

המבקש מעוניין בעיון לשם ניהול הליכים אחרים ומטעם נוסף, שאינו פסול ועניינו, ניהול מו"מ במסגרת עסקת מכר עם הנתבעים. בנסיבות אלה אני מוצא את הבקשה כמוצדקת.

השלב השלישי ענייננו איזון בין זכות העיון לבין חששו של המשיבים לפגיעה בפרטיותו. דא עקא, לא הובא טעם מבורר לביסוס טענת המשיבים לפגיעה ממנה חוששים .

משכך, הנני נעתר לבקשה ומתיר למבקש לעיין בתיק המתנהל בין התובעים לבין הנתבעים.

5129371