עימאד נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום

פסק דין

רקע

ביום 26.6.13 הוצא "צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א 1981", בקשר למקרקעין בגוש 400208 חלקה 1, בתל-שבע שכ' 20 נ"צ 185969/572094 (להלן: "הצו").
מדובר בצו שהוצא ע"י המשיבה כנגד מבנה שבנה המבקש, בהתאם לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) התשמ"א 1981 (להלן: "חוק פינוי קרקע").

המבקש הגיש תביעה עיקרית, לסעד הצהרתי בדבר זכויות במקרקעין, במסגרתה הגיש בקשה לסעד זמני של עיכוב ביצוע הצו האמור.

דיון ראשון נערך בפני כב' השופט עטר ביום 4.8.13, אולם המשיבה לא התייצבה, לאחר שעלו מטעמה טענות לאי ביצוע המצאה כדין, שלא כאן המקום לדון בהן.

במהלך הדיונים, הסכים המבקש כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה העיקרית, ככל שעניינה הוא בעלות במקרקעין. בנסיבות אלה, הוסכם כי התביעה העיקרית תשונה לתובענה לביטול הצו גרידא ותו לא, כאמור בסעיף 5ב' לחוק פינוי קרקע.

במהלך הדיון ביום 18.8.13, הסכימו שני הצדדים לאחד את הדיון בתביעה העיקרית עם הבקשה לסעד זמני. פסק דין זה, ניתן איפוא הן בבקשה לעיכוב ביצוע הצו והן בתיק העיקרי לביטול הצו האמור. רק לשם הנוחות יכונו הצדדים "המבקש" (הוא גם התובע) ו"המשיבה" (היא גם הנתבעת).

טענות הצדדים

בכתב התביעה ובבקשה, טען המבקש, כי הוא הבעלים החוקי, המשתמש והמחזיק במקרקעין נשוא הצו. לטענתו, משפחתו קיבלה את המקרקעין במסגרת הסכם מיום 18.8.2010 (להלן: "ההסכם"), ולאחר זמן מה החל לבנות את ביתו במקום.
עוד טען המבקש, כי המבנה נבנה לפני כשנה וחצי, במקום הסתובב פקח של המשיבה, וזה מעולם לא העיר דבר נגד חוקיות הבניה.
המבקש צירף תצהיר קצר מטעמו לאימות העובדות שבבסיס התובענה והבקשה.

בתגובת המשיבה, מעבר לטענות הפרוצדוראליות הנוגעות לעניין ההמצאה ולסוגיית הסמכות העניינית המפורטות לעיל, נטען כי הצו הוצא כדין.
המשיבה טענה, כי נקודת הפלישה בגינה הוצא הצו, מרוחקת כדי 400 מ' מהשטח המוזכר בהסכם, ולכן אין בידי המבקש כל זכויות במקרקעין נשוא הצו.
המשיבה טענה, כי אין יסוד לטענה לפיה המבקש מחזיק במקרקעין כשנה וחצי, נוכח צילום אווירי מחודש 7/2010 המהווה ראייה אובייקטיבית.
המשיבה טענה, כי הפלישה נתגלתה ע"י המשיבה רק בתחילת חודש מאי 2013 בסיור שגרתי של המפקח מטעמה העד תומר דמוזה.
המשיבה טענה, כי המבנה נשוא הצו טרם הושלם, והדבר מלמד הן על "טריותה" של הפלישה, והן על כך שמדי יום למעשה מתבצעת פלישה נוספת בהשלמת הבניה.
המשיבה צרפה את תצהירו של הפקח תומר דמוזה, לאישור מועד גילוי הפלישה.

בפתח הדיון ביום 18.8.13, הבהיר המבקש כי טענותיו כנגד הצו הן כדלקמן:

טענה של זכויות במקרקעין.