עילם נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופטת לימור מרגולין יחידי) מיום 28.1.2010.

הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו לאחר שמיעת הראיות ולאחר שבית המשפט קיבל הסברי המשיבה על כך שלא חלה התיישנות לגבי הדוחות הנדונים.

בכל הנוגע להכרעת הדין או להחלטה בעניין ההתיישנות לא מצאתי צידוק לערעור.

הסברי המשיבה באשר להתיישנות גובו במסמך אשר הוגש לבית המשפט ואשר ממנו ניתן ללמוד על כך שהתיישנות לא חלה.

באשר להכרעת הדין – זאת ניתנה לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים והתרשם מהם באופן בלתי אמצעי כך שהממצאים העובדתיים שנקבעו נעשו גם על סמך מהימנות.

ההלכה היא שערכאה זו לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ערכאה קמא ובפרט לא תעשה כן, מקום שהיתה התרשמות ישירה מן העדים. אלא אם מדובר במקרה חריג שאיננו המקרה שלפני.

קיבלתי לידי את תיק בית משפט לעניינים מקומיים ולאחר שעיינתי בעדויות הצדדים ובמסמכים שהוגשו הגעתי לכלל מסקנה כי הממצאים העובדתיים נטועים בחומר העובדתי שהיה לפני בית המשפט ולא מצאתי שהכרעת בית משפט הינה בלתי סבירה בהתחשב במה שהיה לפניה.

באשר לגזר הדין – דומה עלי שלא היה מקום להגדיל את הקנס בכל הנוגע לדוח מס' 991440-7-3 מן הנימוק שפורט בגזר הדין היינו, כי מלכתחילה היה ברור שטענותיו של המערער תדחנה היות וטענת המערער היתה שהפקח הרשה לו לעצור במקום וכדי לברר עניין עובדתי זה היה צורך בשמיעת ראיות. העובדה שבסופו של דבר ביהמ"ש לא האמין למערער אלא לפקח איננה מבססת לטעמי נימוק מספיק להגדלת הקנס ועל כן, בעניין זה אני מתערבת בגזר הדין וקובעת שהמערער ישלם במקום 450 ₪ אשר נגזרו עליו את סכום הקנס המקורי בסך 250 ₪.

לא כן, באשר לטענות המערער בהתייחס לדוח מס' 840459-7-0 שאלה היו תלויות על בלימה עוד מתחילת הדרך.

יחד עם זה, אינני משוכנעת שהיה מקום להגדיל את הקנס מטעם זה כי אם להטיל על המערער את הוצאות דיון הסרק.

בהתאם אני מתערבת גם בסכום שנגזר על המערער בגין דוח זה, קובעת שהוא ישלם את הקנס המקורי בסך 250 ₪ וכן ישלם הוצאות על בזבוז זמנו של בית משפט קמא בסך נוסף של 100 ₪ ובסה"כ 350 ₪.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה צ'רניאק, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: