עילם נ' נדם

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.7.13 בכפר סבא.

2. לטענת התובע, עצר את רכבו ברחוב וויצמן במטרה להיכנס לחניה. רכב הנתבע עקף את רכב התובע, על אף שהדרך לא היתה פנויה ופגע במגן קדמי ברכב התובע. לאחר התאונה, ברח הנתבע מהמקום והיה על התובע לרדוף אחר הנתבע, שנעצר על יד הרמזור, בכדי לקבל את פרטיו.

3. לטענת הנתבע נסע בכביש פקוק, חד סטרי בעל שני נתיבים והבחין ברכב הנוסע בנתיב הימני ומתכוון להיכנס לחניה הצמודה לשפת המדרכה. הנתבע טען כי עצר את רכבו עד כדי עצירה, על מנת לאפשר להיכנס לחניה בצורה יעילה. התובע החל לנסוע לאחור, לא הבחין בכלי הרכב של הנתבע ופגע בו. הנתבע טען כי מאחר והכביש היה פקוק נעצר במרחק מספר מטרים ולא ברח מהמקום.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נעצר על מנת לנסוע לאחור לחניה. התובע הבחין ברכב הנתבע מרחוק אך לא ציפה שיעקוף את רכבו. התובע החל לנסוע לאחור ואז עקפו רכב הנתבע ופגע בו. לאחר התאונה ברח הנתבע מהמקום והתובע הצליח לעוצרו רק ליד הרמזור.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בנתיב השמאלי בעוד התובע נוסע בנתיב הימני. התובע החל לנסוע לאחור על מנת להיכנס לחניה אך רכב חסם את דרכו ועל כן סטה לנתיב נסיעת הנתבע ופגע ברכבו בעת סטייתו לתוך מפרץ החניה. הנתבע טען כי נעצר בהמשך הדרך ולא ברח.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של התובע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע עצמו הודה כי הבחין ברכב הנתבע הנוסע לאחור. גרסת הנתבע היתה בלתי מהימנה, כך העיד כי רכב נוסף חסם את דרך התובע, עדות שלא נזכרה בכתב ההגנה כלל.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע ביצע עקיפה של רכבו של התובע, היה על הנתבע לשים לב ולבצע העקיפה בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל עד אשר התובע ישלים את ביצוע החנייה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע הבחין ברכב הנתבע מאחוריו והיה עליו לעצור ולנהוג בזהירות ולהמתין עד אשר הנתבע יסיים את העקיפה, זאת גם אם זכות הקדימה היתה מסורה לתובע שרכבו היה קודם לרכב הנתבע. שכן, בעת נסיעה לאחור חובת הזהירות מוטלת גם על התובע.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 30% לקרות הנזק.

בנוסף, יש להפחית רכיב המע"מ, שכן, אין חולק, שהרכב טרם תוקן.

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 700 ₪ (המהווים 70% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 7.10.13, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: