עיכוב יציאה

1.         בפני בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ שהוטל במסגרת תביעת מזונות אישה שהגישה
            המבקשת.

2.         הבקשה לעיכוב יציאתו של המשיב עברה גלגולים שונים כאשר למרבית הבקשות שהוגשו בתחילה לא נעתרתי.  למען השלמת התמונה כולה יפורטו בקצרה הבקשות שהוגשו והחלטותיי בעניינן.

3.         ביום 9.5.2010 הוגשה הבקשה הראשונה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב עוד בטרם הגשת כתב התביעה. ביום 10.5.2010 הבקשה נדחתה מאחר ולא הובאו ראיות מהימנות לכאורה שהמשיב נמצא בארץ וכי בכוונתו לצאת מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. עוד נקבע כי אין בכך כדי למנוע  מהמבקשת לשוב ולבקש מבית המשפט לעכב את יציאתו של המשיב אם יהיו ראיות כנדרש.

4.         ביום 16.5.2010 הוגשה תביעת מזונות של המבקשת כנגד המשיב ובד בבד הוגשה עם התביעה בקשה שניה נוספת לעיכוב יציאתו של המשיב מהארץ ובמסגרתה התבקש גם בית המשפט ליתן צו למשרד הפנים ליתן דוחות כניסות ויציאות של המשיב מהארץ. ביום 20.5.2010 הבקשה נדחתה מאחר ולא נמצאו ראיות חדשות אשר יש בהן כדי לשנות את ההחלטה הקודמת ולהוציא צו עיכוב מהארץ כנגד המשיב. אולם ניתן צו למשרד הפנים ליתן דוחות כניסות ויציאות של המשיב מהארץ.

5.         ביום 30.5.2010 הוגשה לבית המשפט הודעה כי ביום 15.5.2010 המשיב יצא מהארץ ועד ליום הגשת ההודעה, לא חזר ארצה. לכן הוגשה בקשה שלישית ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב.  ביום 6.6.2010 ניתנה החלטה הדוחה את בקשת המבקשת למתן צו עיכוב יציאה וכי העובדה שהמשיב יצא מהארץ אין בה כשלעצמה כדי ליתן באופן אוטומטי צו עיכוב יציאה. עוד נקבע בהחלטה כי כל עוד שוהה המשיב בחו"ל, אין בית המשפט יכול להיענות לצו תיאורטי או צו שלא ברור מה יהיה תוקפו.

6.         ביום 26.6.2010 הוגשה בקשה, בפעם הרביעית, למתן צו עיכוב יציאה כנגד המשיב. בקשה זו היא הבקשה שנדונה בפני כעת. במסגרת בקשה זו הובאו הפעם ראיות לכאורה ליציאתו של המשיב מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות ועל כן ולאחר הבאת הראיות הנדרשות קבעתי  כי יש ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב ונקבע דיון במעמד הצדדים.

7.         ביום 12.7.2010 התקיים דיון בפני, נערכה חקירה של המבקשת בלבד (ועל המשמעות של כך בהמשך) וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

8.         יוער כי בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שתאפשר את נסיעתו לחו"ל של המשיב באופן חד פעמי ונקבעו בה הסדרים שונים. הסכמה זו כך סוכם איננה גורעת מהצורך ליתן החלטה זו ואין האמור בהסכמה כדי לשנות מטענות הצדדים כפי שהובאו לפני בדיון.

טענות הצדדים

9.         המבקשת טוענת בבקשתה כי יש ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ כדי לסכל אפשרות של יציאה לחו"ל של המשיב לתקופה ממושכת ואף לצמיתות ולהותיר את המבקשת מול שוקת שבורה וללא הבטחת תשלום המזונות.

            עוד בבקשתה מציינת המבקשת כי כבר בשנת 2009 המשיב, על דעת עצמו בלבד, עזב את משפחתו בארצות הברית והגיע לישראל וכל זאת מבלי ליידע את מי מבני משפחתו וללא כל התראה מוקדמת. לטענת המבקשת עזיבה זו מעידה על  התנהגותו המשיב ומוכיחה גם חשש אמיתי כי המשיב יצא מישראל ולא ישוב וגם מוכיחה חשש הכבדה ממשי.

10.        המשיב לא הגיש תצהיר וטענותיו נשמעו בע"פ באמצעות בא כוחו בדיון שהתקיים בפני. המשיב טוען כי יש לבטל את הצו מאחר והוא לא הומצא כדין על פי התקנות ועל פי החלטתי לעיכוב היציאה. כמו כן הוא טוען כי הבקשה הוגשה בשיהוי וכי יגרם לו נזק אם לא יוכל לנסוע במסגרת עבודתו לחו"ל וכי אין בכוונתו של המשיב "לברוח" מישראל (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 22, שורות 17-18).

טענות מקדמיות

(1)        המצאת מסמכים למשיב בהתאם להחלטה על עיכוב היציאה מן הארץ

11.     המשיב טען כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט לא הומצאו אליו כל המסמכים בהתאם להחלטתי מיום 29.6.2010 וכי בשל כך הצו פקע.

12.     בכל הנוגע למסירת הצו והמסמכים התבררו במהלך חקירתה של המבקשת העובדות הבאות:

          ההחלטה על עיכוב היציאה מן הארץ היתה ביום 29.6.10.

          הצו נרשם במשטרת הגבולות ביום 30.6.10.