עיכוב ביצוע פסק דין, כשהזוכה תושב חו"ל

1. בפסק הדין שניתן על ידי ביום 29.12.15 חייבתי את הנתבעים שכנגד 1 ו-2 ל(להלן – בנדיאקו ושוולב/המבקשים) לשלם לתובע שכנגד (להלן – ספוריש) סכום של 1,546,650 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5.5.08, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של  50,000 ₪.

            התביעה נגד הנתבעת שכנגד 4 (להלן – לובה) נדחתה ללא צו להוצאות.

2. בבקשה זו עתרו בנדיאקו ושוולב לעיכוב ביצוע פסק הדין (למעט סכום השווה ל-27 אלף דולר והוצאות המשפט), עד להכרעה בערעור שיוגש על ידם.

            ספוריש מתנגד לבקשה.

            בהחלטתי מיום 24.1.16 נתתי צו עיכוב ביצוע ארעי, עד למתן החלטה בבקשה, בכפוף לכך שבנדיאקו ושוולב ישלמו לספוריש את הסך השווה ל-27 אלף דולר ויפקידו בקופת בית המשפט סכום השווה ל-200,000 ₪, וכך נעשה.

3. בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט את השיקולים הבאים:

            הראשון – סיכויי ההצלחה בערעור,

            השני – אם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו (בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334, וראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 1154 ואילך).

            מטבע הדברים, כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע נדונה אצל הערכאה שנתנה את פסק הדין (כלומר, בטרם הוגש הערעור), הדגש מושם בשיקול השני, שהרי הערכאה הדיונית כבר שקלה ודנה בכל המחלוקות העובדתיות והמשפטיות הרלבנטיות וכבר נתנה את דעתה לטענות הצדדים ביחס אליהם.

            מכל מקום בענייננו, חלק מהטענות בבקשה נסב על כך שהיה על בית המשפט לחייב גם את לובה לשלם לספוריש חלק מהסכום שנפסק. גם אם צודקים המבקשים בטענתם זו, לא היה בכך, לדעתי, כדי לגרום להפחתתו של אותו חלק מהסכום שנפסק שעליהם לשלמו.

            הטענות האחרות תוקפות ממצאים עובדתיים מסוימים ומסקנות משפטיות מסוימות שנקבעו בפסק הדין, והתייחסותי אליהם כבר ניתנה במסגרת פסק הדין המפורט.

4. אין מעכבים ביצועו של פסק דין המחייב בתשלום כספים, אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער במקרה שיזכה בערעור (בש"א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב(3) 285).

            בענייננו טוענים המבקשים שספוריש, הזוכה בפסק הדין, הוא אזרח ותושב רוסיה, וכי ספוריש מייעד את מסירת הכספים לתושב רוסי אחר בשם ורוצנוב, שהוזכר בפסק הדין כמי שהלווה לספוריש את הכספים ששימשו לעיסקה, ומטעמים אלה לא ניתן להבטיח את השבת הכספים, אם הם יזכו בערעורם.

5. באשר לטענה כי הכספים יועברו לורוצנוב, אין זה מעניינו של בית המשפט ואין זה מעניינם של המבקשים מה יעשה ספוריש בכספים שיקבל.