עייש נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ירון בשן), מיום 29.10.2010 (בבר"ע נרשם ככל הנראה בטעות המועד 31.10.10) לפיה נדחתה עתירת המבקש להורות להעביר אליו קלטת צינתור ולדחות את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 4.11.10 על מנת לאפשר לו להגיש חוו"ד רפואת נוספת מטעמו לאחר קבלת קלטת הצינתור. בנוסף, על החלטה מיום 4.11.2010 בה נקבע כי הראיות בתיק יישמעו במועדים 16.2.11 ו-1.3.11 וכי לישיבות אלו לא יזומן המומחה מטעם בית המשפט פרופ' קפלינסקי שהיה אמור להיחקר בישיבה ביום 4.11.10 אך בשל טעות של ב"כ המבקש לא זומן לישיבה זו.

הבקשות הוגשו במסגרת תובענת המבקש - כפי שעולה מהבר"ע - כנגד המשיבים לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעת שבוצע בו הליך צינתור ביום 20.6.96 בביה"ח של המשיבה.

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיבים.

החלטותיו של בית המשפט עליהן משיג המבקש - לדחות את בקשתו לדחיית ישיבת ההוכחות מיום 4.11.10 ולדחות את עתירתו להגיש באיחור ראיה נוספת מטעמו שהיא חוו"ד רפואית נוספת - הן ממין ההחלטות לגביהן לא תינתן רשות ערעור, זאת לנוכח סעיפים 1(1) ו-1(5) בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, הקובעים כי "לא תינתן רשות ערעור על ... החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים... על החלטה בעניין הזמנת עדים...".

ממילא אין ליתן רשות ערעור במקרה הנדון. החלטות בית המשפט מצויות בתחום שיקול דעתו הרחב כערכאה המנהלת את הדיון (רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים תק-על 2006(3) 2464). ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית בעניינים כגון דא רק במקרים חריגים - שאינם בנמצא כאן - מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר (ראו גם: רע"א 8647/09 גלעד נ' יהודה ואח' [פורסם בנבו], 4.2.10).

במקרה הנדון החלטות בית המשפט מנומקות וסבירות על פניהן. בחינת השתלשלות הדברים וההחלטות שניתנו בתיק, מלמדת שהמבקש עתר הגשת חוות הדעת הרפואית הנוספת מטעמו באיחור רב. מדובר בתיק שמתנהל משנת 2003 שהראיות בו הוגשו לפני יותר משנה לרבות תצהירים חוות דעת הצדדים וחוו"ד המומחה מטעם בית המשפט, וישיבות ההוכחות קבועות להמשך חודש זה.

קבלת הבקשה להגיש את חוות הדעת הרפואית הנוספת בשלב זה תגרום לעיכוב מיותר של ההליך המתנהל בבית משפט קמא ותפגע באופן משמעותי בניהולו התקין של המשפט. חוות הדעת הרפואיות גודרות את גדר המחלוקת בסוגיות הרפואיות, ולא מן הנמנע כי הגשת חוות דעת רפואית מטעם המבקש בשלב זה תעורר את הצורך בתיקון ראיות המשיבים ולמעשה תחזיר את ההליך כמעט אל תחילתו.

בנסיבות אלה לא ייגרם למבקש נזק או פגיעה ממשית בזכויותיו אם הערעור על ההחלטות יידון במסגרת ערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי (ראו: סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984).

החלטה לדחות את הבקשה להעברת הקלטת היא החלטה דיונית הנוגעת לדרך ניהול המשפט, במהלכו השוטף של הדיון, ונתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת היושבת על המדוכה ומכירה היטב את הענין שלפניה (ראו גם: רע"א 9322/07 ‏Gerber Products Company‏ נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו], 15.10.08; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו (5) 193). המקרה שלפני אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים תיקון בערעור, מה גם שהנימוק לבקשה - שלפיו דרושה הקלטת לשם השלמת חוות הדעת הרפואית הנוספת - אינו רלוונטי שכאמור אין מקום להביאה בשלב זה.

אין באמור לעיל כדי לקבוע כי המבקש לא רשאי לקבל לידיו תוצאות בדיקת צינתור שנעשה בגופו .

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות. פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקש.

ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: