עיזבון המנוח עיני אליהו ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות ואח'

פסק דין חלקי והחלטה

התובעים, עזבון המנוח אליהו עיני ז"ל, וכן אשתו של המנוח, התובעת מס' 2, וחלק מילדיו, התובעים מס' 3-5, הגישו בשנת 2009 תביעה שעילתה הפרתה של החובה ליידע את המנוח על הימצאותו בסיכון לחלות במחלות בשל הקרנתו נגד מחלת הגזזת.

בכתב התביעה תוארה זהותם של התובעים באופן הבא:

"התובע 1 הוא עזבונו של המנוח. התובעת 2 (ילידת 22.6.48) הנה אלמנתו של המנוח (יליד 5.2.46).

התובעים 3-5 הם ילדיו של המנוח והיו תלוים בו ונתמכו על ידו. למנוח ילדים נוספים מאישה נוספת שנפטרה והם:

..."

כתב התביעה כולל את הסעדים הנוגעים לתביעת העזבון ולתביעתם של התובעים מס' 2-5 כתלויים במנוח. בסעיף 9 לכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע מס' 1 אינו אישיות משפטית ואינו כשיר לתבוע ולהיתבע ולכן דין תביעתו להידחות על הסף. עוד נטען כי על התובעים להמציא צו ירושה או מנהל עזבון או חליף אחרי לפי צו של בית המשפט.

בתיק התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, ביום 14.5.12, שבה לא נאמר דבר בכל הנוגע לזהות התובעים. בסיומה ניתנו הוראות לעניין הגשת הראיות.

לאחר שהתובעים הגישו את ראיותיהם והגיע המועד להגשת ראיות הנתבעת הוגשה הבקשה שלפני – לסילוק התביעה על הסף. הנתבעת שבה על הטענה כי העזבון אינו אישיות משפטית ולכן יש למחוק את התביעה שהגיש. באשר למעמדם של התובעים האחרים הרי שלא הוגש עד עתה צו ירושה או צו קיום צוואה שמבהיר את מעמדם. עוד נטען כי המדינה פנתה אל התובעים להסרת המחדל אך לא נעשה דבר. המדינה מוסיפה כי היא חוששת מטענות נוגדות מטעמם של יורשים פוטנציאליים אחרים ובכל מקרה בהיעדר צו ירושה או צו קיום צוואה היא איננה יכולה לאסוף חומר רפואי הנוגע למנוח ולכן אינה יכולה להביא את ראיותיה.

התובעים סבורים כי יש לסלק את הבקשה נוכח השיהוי שבהגשתה ומציינים כי לכל יורש או תלוי זכות להגיש את התביעה וזכותו איננה תלויה בזכותם של האחרים וברצונם. עוד נכתב כי ללא קשר פועלים התובעים לקבלת צו ירושה. התובעים מסכימים כי הנתבעת תקבל צו מבית המשפט לאיסוף החומר הרפואי.

המדינה בתשובה סבורה כי אין בטענות התובעים כדי לרפא את הפגם. היא מפנה להחלטתו של בית המשפט העליון ברע"א 6590/10 עזבון המנוח אשתייה נ' מדינת ישראל, (28.5.2012) (להלן: "אשתייה") שם נכתב כי רק היורשים כולם יכולים להגיש את התביעה וכי פגם מסוג זה יכול להביא לסילוק התובענה על הסף.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה כמפורט להלן. אין ספק כי כפי שנקבע בהחלטה בעניין אשתייה התובע מס' 1 אינו כשיר להיות תובע ובכל הנוגע לעילת התביעה של העזבון הרי שזו יכולה להיות מוגשת על ידי היורשים ורק על ידם. לפיכך יש מקום למחוק את התביעה שהגיש העזבון. באשר לתביעתם של יורשי המנוח הרי שתביעה זו מחייבת את כלילתם של היורשים כתובעים בהתאם לחלקם בעזבון ומשלא נטען לכך באופן ברור בכתב התביעה הרי שלכאורה אין עילת תביעה לתובעים מס' 2-5 כיורשי המנוח. עם זאת, נוכח השיהוי בהגשת הבקשה הרי שמצאתי כי ניתן לאפשר שהות נוספת לתובעים להסדיר את תביעת היורשים בדרך של צירוף צו ירושה או צו קיום צוואה והגשת בקשה לתיקון כתב תביעה שבמסגרתה תתבקש הוספת יורשי המנוח כתובעים נוספים או תינתן הסכמתם של היורשים האחרים להגשת התביעה או שתוגש בקשה לבית המשפט לאפשר הגשת התביעה על ידי חלק מהיורשים (ר' אשתייה, פסקה 8 וההפניות שם). פעולות אלה יבוצעו עד ליום 1.9.2013.

שונים פני הדברים באשר לעילת התביעה החלופית של התובעים מס' 2-5 - כי היו תלויים במנוח. עילת תביעתם של אלה היא עצמאית וישירה ובהנחה שהאמור בכתב התביעה, כי היו תלויים במנוח, יוכח, יזכו בתביעתם, ככל שתתקבל. לפיכך אין מקום לסילוק תביעתם של התובעים מס' 2-5 כתלויים במנוח.

אשר לאפשרות כי יינתן צו לחיוב מוסדות רפואיים בהמצאת מסמכים הרי שבהיעדר ידיעה מי הם יורשי העזבון והאם די במי שהוא צד להליך כדי להסכים למתן צו – לא יינתן צו כאמור שכן לא ברור אם מי שמסכים לנתינתו נמצא במעמד להסכים לכך. לפיכך, מוארך המועד להגשת ראיות הנתבעים והצד השלישי עד להשלמת הבירור בסוגיה זו.

לסיכום, תביעתו של התובע מס' 1 – נמחקת בשל היעדר עילת תביעה. ניתנת שהות לתובעים הקיימים, שהם יורשיו של המנוח, לפנות בבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילת התביעה של העזבון בהתאם לחלקם בירושת המנוח וכן על דרך של הוספת היורשים האחרים ככל שהם קיימים כתובעים – לפי חלקם. עם הגשת הבקשה – זו תועבר לתגובה ולתשובה בהתאם לתקנות.

התיק לעיוני ביום 2.9.2013.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: