עיזבון המנוח יעקב קליינמן ואח' נ' מוייל ואח'

החלטה

הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים בהם, גילוי הדדי של מסמכים, שאלונים, פרטים נוספים, הודיות, והכל – בתוך 30 יום מהיום. כל עתירה לביהמ"ש בנושאים אלו או בעניינים מקדמיים אחרים, שיש לדון בהם קודם לשמיעת הראיות, תוגש לביהמ"ש בתוך 45 יום מהיום, על פי הקבוע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, שלאחריה ולאחר קבלת תגובת המשיב ותשובת המבקש, תינתן החלטה בעניינה או שתיקבע לדיון, במועד שיקבע לקדם משפט להלן. כל מבקש אחראי לביצוע מסירה אישית של הבקשה, למשיב במועד הגשתה לבית המשפט. עם חלוף המועד שנקבע בתקנות להגשת תשובת המשיב וככל שלא תוגש, יגיש המבקש בקשה למתן החלטה, בצרוף אישור מסירה.

יובהר, כי ככל שלא תוגש בקשה, בהתאם לתנאים ובמועדים שנקבעו – תמחק הבקשה שהוגשה ובקשה אחרת לא תידון, אלא מטעמים מיוחדים שיפורטו.

מעיון בכתבי הטענות עולה, שהנתבעים כופרים בחבותם לפיצוי התובעים ויש לכאורה מקום לבחון טענה זו בשלב הראשון. אי לכך, יגישו הצדדים בשלב ראשון תצהירי עדות לעניין החבות והאחריות.

הצדדים יגישו את כל עדויותיהם הראשיות לעניין החבות, הן של הצדדים עצמם והן של כל העדים מטעמם, בתצהירים. לתצהירו של כל עד יצורפו כל המסמכים והמוצגים שבדעתו של אותו בעל-דין להגיש באמצעות המצהיר. דין ההחלטה לעניין המסמכים והמוצגים, כדין צו לגילוי מסמכים לכל דבר ועניין.

תצהירי התובעים יוגשו עד ליום 15.9.10, וימציאו העתק  לצד השני במישרין. הנתבעים יגישו תצהיריהם עד ליום 1.11.10 וימציאו העתק  לצד השני במישרין. תצהירי חוקרים יוכנו עד למועד זה ויוצגו לבית המשפט במועד ישיבת קדם המשפט. 

היה ויבצר מצד להגיש את עדותו של מי מעדיו בתצהיר, יגיש אותו צד, במועד שנקבע להגשת התצהירים מטעמו, בקשה מנומקת לבית המשפט, בה יפורט שם העד, מענו, והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר,כולל פירוט הניסיונות והפעולות שנעשו על ידו בקשר לכך. לבקשה זו יצורף מסמך המכיל את תמצית עדותו של העד.

אם סבורים הצדדים שניתן לנסות וליישב את המחלוקת בלא תצהירים, יודיעו על כך לבית המשפט תוך 30 יום, ותיקבע ישיבה לשם כך בהקדם.

ככל שיבקש צד מעונין, במהלך הדיון בתובענה, דחיה או הארכת מועד, לקיום הליך, שנקבע בהחלטת בית המשפט, יחולו ההוראות הבאות: 

א. על הבקשה להיות מנומקת, ברורה ומפורטת. לא יתקבלו נימוקים כלליים או סתמיים, כגון: "עו"ד עסוק בענין אחר", "סיבות משפחתיות", "הצדדים מנהלים מו"מ" וכיוצא בזה.  

ב. לא תתקבל בקשת דחיה, שלא הובאה בה עמדת כל הצדדים האחרים. עם זאת, אך מובן הוא, כי הסכמת הצד האחר, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מספיק אשר יצדיק הענות לבקשה.  

ג. בקשת דחיה מוסכמת, תכלול מועדים חלופיים – המוסכמים על כל הצדדים. 

ד. בקשת דחיה בלתי מוסכמת, תכלול מועדים חלופיים המתאימים למבקש, במהלך החודשים הקרובים (החל מיום הגשת הבקשה). 

ה. כאשר בעל דין מיוצג ע"י משרד עורכי דין הכולל יותר מעו"ד אחד, חייבת בקשת הדחייה להכיל נימוקים משכנעים מדוע עו"ד אחר, מבין אלו הרשומים על גבי יפוי הכח, אינו יכול למלא את מקומו של עו"ד המבקש את בקשת הדחיה.

ו. בקשת דחיה הנסמכת על עובדות שניתן להוכיחן באמצעות תיעוד או מסמך, ככלל, חובה לצרף את המסמך או התיעוד האחר, לפי הענין. 

ז. יש להגיש את הבקשה מיד עם גילוי הצורך לבקש את הדחיה. אם הבקשה לא הוגשה לבית המשפט מיד לאחר שהתבררה נחיצותה יש לפרט מהי הסיבה לכך.

ח.הגשת בקשת דחיה באיחור לא מוצדק עלולה להוביל, כשלעצמה, לדחיית הבקשה.