עיון מחדש באישורי יהדות שהושגו לכאורה במרמה – החובה והסמכות, 'משפחה שנטמעה', 'סתירת הדין' – בידי מי ובאלו תנאים?

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באשדוד (כבוד הדיין הרב י' רבינוביץ) מיום י"ז באלול תשע"ו (20.9.16).

א.   רקע עובדתי בתמצית

המערערת [פלונית] בת [ו'] ו[ר'], ילידת 1950, בוורונז' רוסיה. בתעודת לידתה כתוב שאביה רוסי ואימה [ר'] בת [י'] יהודייה.

לדברי [פלונית], אימה [ר'] נולדה בקורסק בשנת 1926 והוריה [י'] ו[א'] הם יהודים.

לטענת [פלונית] היא נישאה ל[...] (נוכרי) והתגרשה ממנו בשנת 1989, מנישואין אלו נולדה בתה [אלמונית] (המערערת השנייה) ב־1978.

[פלונית] ו[אלמונית] הגיעו ארצה בי"ג בשבט תש"ן (X.X.90).

בישראל הכירה [פלונית] את מר [ג'], וביקשה להינשא לו. לפי הנוהל המקובל פנתה לבית הדין הרבני האזורי בטבריה בבקשה לבירור יהדות. במרחשוון תשנ"ג (נובמבר 1992) ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני בטבריה בהרכב הרה"ג אברהם ד' אויערבך, אוריאל לביא וחיים בזק, בזו הלשון:

אחרי בירור וחקירה קובע בית הדין כי המבקשת [פלונית] ילידת ברית המועצות [...] בעלת תעודת זהות מס' [...] בת לאם יהודייה, במצבה האישי פנויה אזרחית מנכרי, ואפשר לרשום אותה לנישואין ולסדר לה חופה וקידושין כדמו"י לכל מי שתרצה פרט לכהן.

באותו יום נישאה [פלונית] כדמו"י ל[ג']. את הנישואין ערך הרב שלמה דידי הרב האזורי בעמק הירדן ומזכיר בית הדין הרבני בטבריה.

בתשנ"ג (1993) נולדה ל[פלונית] ולבעלה בת ונקרא שמה [ש'] (להלן גם: האישה).

בכסלו תשע"ד (נובמבר 2013) נישאה [ש'] ל[ל']. לאחר שעברה הליך של בירור יהדות על ידי רב מוכר מטעם רבנות אשדוד. נישואיהם נרשמו בלשכת הרבנות באשדוד. מתוך החומר שהוצג בפנינו מסתבר שיהדותה של [ש'] נקבעה על פי פסק הדין של בית הדין בטבריה, שהומצא לרושם הנישואין בתשרי תשע"ד (אוקטובר 2013). לזוג נולדו שני ילדים, בן ובת [...]

בתשע"ה (2015) נישאה גם [אלמונית], בתה הגדולה של [פלונית] ואחותה מאם של [ש'], כדמו"י, ליהודי ישראלי – מר [נ']. נישואיה נרשמו ברבנות רמת גן לאחר שהמציאה מסמכים המאשרים שאימה ואחותה נישאו כדמו"י. מנישואין אלו נולדו [...] ו[...]

ב. השתלשלות ההליכים עד להליך שלפנינו

ההליכים בבית הדין הרבני במהדורה זו החלו ביום י"ח באדר ב' תשע"ו (28.3.16), עת הגישה [ש'] תביעת גירושין וכתובה נגד בעלה. בכתב הגנתו טען הבעל שבית הדין משולל סמכות, מכיוון שאם המבקשת אינה יהודייה ומשכך גם בנותיה אינן יהודיות ונישואיהן כדמו"י אינם תקפים. בדיון שהתקיים ביום ט"ו בסיוון תשע"ו (21.6.16) הסכימו הצדדים להתגרש, ונחלקו בעניין הכתובה. הבעל ובא כוחו טענו בין היתר שייתכן שהאישה כלל אינה יהודייה (שורה 80 ואילך לפרוטוקול). הבעל ציין שבהיותה בת שש־עשרה, טבלה האישה בכנסייה בכינרת. האישה הכחישה את הדברים והציגה מסמכים לאישור יהדות.

ביום כ' בסיוון תשע"ו (26.6.16) החליט בית הדין להפנות את האישה לבירור יהדות. בית הדין נימק את החלטתו בכותבו שככל שיתברר שהאישה אינה יהודייה – בית הדין נעדר סמכות לדון בתביעת הגירושין.

ביום כ"ז בסיוון תשע"ו (3.7.16) התקיים דיון בעניין יהדותה של האישה בפני דיין יחיד (כבוד הרב י' רבינוביץ), הדיין הממונה בבית הדין באשדוד על בירורי יהדות. האישה הופיעה בלוויית האם [פלונית]. האישה אמרה שאימה הוכרה יהודייה בבית הדין הרבני בטבריה ושאחותה נישאה כדמו"י בישראל. כן אמרה ששם אם אימה [ר'] ושאם אימה הייתה דוברת יידיש ואף שוחחה בטלפון ביידיש עם מזכיר בית הדין בטבריה הרב שלמה דידי. בית הדין אמר לאישה ולאימה שלבית הדין חשש שתעודת הלידה של האם מזויפת, ובדעתו לשלוח את התעודה לבדיקת מז"פ. בית הדין התרה באם שאם יתברר בבדיקה שהתעודה מזויפת, משטרת ישראל תעמיד אותה לדין בגין זיוף מסמך. בדיון זה הופיע עד מטעם האישה, טען שפגש באם אם האישה [ר'] כשהגיעה ארצה ואמר משהו מגומגם על שייתכן ששוחחה עם סבה של האישה מצד אביה ביידיש. אם האישה יצאה מאולם הדיונים והלכה להביא את תעודת הלידה של בתה [אלמונית]. וכששבה לבית הדין ביקשה 'לסיים עם העניין' ולהודות על האמת – שהיא, בנותיה ונכדיה אינם יהודים. האם אף חתמה על הצהרתה בפרוטוקול הדיון.

על אף ההצהרה המהדהדת, החליט בית הדין ביום כ"ח בסיוון תשע"ו (4.7.16) להפנות את תעודת הלידה המקורית של האחות [אלמונית] לבדיקת מז"פ. עוד הוחלט להזמין את האחות [אלמונית] לדיון, לצרף אותה ואת ילדיה לתיק כבעלי דין, ולקבוע מועד לדיון. ועוד הוחלט להכניס את כל צאצאיה של [פלונית] לרשימת מעוכבי נישואין.

בתיק יש מסמך של משטרת ישראל, החטיבה לזיהוי פלילי, שכותרתו "חוות דעת של מומחה". חוות הדעת מתייחסת לתעודת הלידה של האחות שנשלחה לבדיקה. מסקנת הבדיקה היא כי התעודה מזויפת. נכתב בחוות הדעת שבמקום שבו רשום לאום האם יש מחיקה, ועל המחיקה נכתב "יהודייה".