עיוטי (ואקנין) נ' זאדה ואח'

החלטה

אחליט על ההוצאות בסוף המשפט.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תש"ע, 24/12/2009 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

המדובר בתביעות הדדיות לגבי נזק בתאונה.

המחלוקת היחידה בתיק זה הינה האם התובעת נסעה עם רכב הרנו בנתיב השמאלי ועצרה אחרי רכב הטויוטה שעצר בעקבות התחלפות הרמזור ואז אוטובוס שנסע אחריה , פגע בה והדף אותה על הטויוטה כגרסת התובעת, או שהאוטובוס נסע בנתיב הימני כאשר מכונית הרנו בנתיב השמאלי, והרנו סטתה עם חלקה הקדמי באופן פתאומי ימינה, ואז האוטובוס פגע ברנו והדף אותה לעבר הטויוטה, כגרסת הנתבע 1 - נהג האוטובוס.

בפני העידו שלושת הנהגים (נהגת הטויוטה, נהגת הרנו ונהג האוטובוס).

כן העיד בוחן תאונות מטעם חברת אגד מר פרדי הרשוקביץ.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות הגעתי למסקנה כי האחריות בתאונה זו מתחלקת כך 70% אחראית לתאונה נהגת הרנו ו-30% אחראי נהג האוטובוס.

ואלה הנימוקים להחלטתי:

1.בחנתי את עדות נהג האוטובוס והחלטתי בשאלת המחלוקת להעדיף את עדותו על פני עדות נהגת הרנו. נהגת הרנו סתרה בעדותה לפני את התצהיר בכך שבתצהיר ציינה שהרמזור לפניה היה צהוב עובר לתאונה, ובעדות מסרה כי הרמזור היה אדום.

2.תמונות הנזק תומכות בגרסת נהג האוטובוס.

3.נהגת הטויוטה העידה כי לא ראתה את הרנו עומדת מימינה עובר לתאונה והבחינה בה רק אחריה. לכן, לא ניתן לומר כי נהגת הטויוטה תומכת בגרסת הרנו אלא להיפך.

4.העיד בפני בוחן התאונות מר פרדי הרשקוביץ ועדותו תומכת לחלוטין בעדותו של נהג האוטובוס. פרדי הרשקוביץ לקח את גרסאות הנהגים והתאים כל גרסה לנזקים והראה בחוות דעתו ובעדותו בפני כי גרסת נהג האוטובוס, עדיפה.

5.בענין זה אעיר כי על חברת אגד לשקול האם בכל תיק של תאונה יש להעיד גם בוחן תאונות. ענין זה מאריך את הדיון ומייקר אותו ואני סבור כי בתיק כמו התיק שלפני, השיקול להביא את הבוחן היה מוטעה. צריך לזכור בענין זה כי מר פרדי הרשקוביץ עובד עם חברת אגד ויתכן כי חברת אגד יכולה להגיש חוו"ד בכל תיק והדבר לא מתיישב עם העומס הקיים בביהמ"ש זה ועם העובדה שיש הרבה תיקים שבהם מעורבת חברת אגד.

6.בחנתי את עדותה של נהגת הרנו ואינני יכול לסמוך על עדות זו.

7.אני מקבל כמהימנה את עדותו של נהג האוטובוס. השאלה הבלתי פתורה הינה באיזה מהירות נסע נהג האוטובוס. בענין זה, מובן שלא יכולות להיות עדויות מהנהגים האחרים. נהג האוטובוס עצמו לא ידע לומר באיזה מהירות נסע אך ציין כי היה בשלבי בלימה.

8.אני מייחס את מירב הרשלנות לנהגת הרנו שסטתה באופן פתאומי לנתיב הימני. אני מייחס לנהג האוטובוס רשלנות בשיעור של 30% כי אני סבור שהוא נוהג ברכב גבוה ולכן אני מייחס לו רשלנות בשעור זה. רשלנות זו יכולה לנבוע ממהירות גבוהה או מכך שלא הבחין מבעוד מועד ברנו הסוטה. אין לי תשובה לכך אך בהתאם לפסיקה ביהמ"ש יכול לקבוע רשלנות תורמת במקרה של תאונה כיוון שנסיון החיים מ למד שבד"כ קיימת רשלנות תורמת.

לאור כל האמור לעיל, בתביעה העיקרית אני מחייב את הנתבעים באמצעות נתבעת מס' 2 לשלם

לתובעת 30% מהנזקים המוכחים דהיינו, 4,749 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 19.3.08 בצירוף