עידוד בעמ נ' קימל

החלטה

1.המבקש עותר להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר חוב בסך 5,573 ₪ מיום 25.03.92 אשר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ 01-08620-49-8 ביום 31.08.09 ולמתן רשות להתגונן כנגד השטר. האזהרה נמסרה למבקש ביום 16.09.09 וההתנגדות הוגשה ביום 07.03.10, למרות שנראה כי התצהיר התומך בה אושר כבר ביום 06.01.10.

2.בבקשה אשר הוגשה ע"י ב"כ שמונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי נטען כי הבקשה הוגשה באיחור מחמת התמשכות הטיפול בבקשתו בלשכה לסיוע משפטי וזאת למרות בקשתו במקביל למתן צו תשלומים.

לגופו של עניין טוען המבקש כי מדובר בערבות להלוואת סל קליטה מיום 25.03.92 אשר מועד פרעונה היה אמור להסתיים לכל המאוחר בשנת 2002 וכי התביעה התיישנה.

3.המשיבה הגישה את השטר לביצוע בקרן חוב סך 5,573 ₪ נכון ליום 25.03.92 פעולה אשר העמידה החוב נכון לפתיחת התיק על סך של כ-30,000 ₪.

בתגובתה לבקשה להארכת מועד פירטה המשיבה כי מדובר בהלוואה מיום 25.03.92 בסך 5,573 ₪ אשר ניתנה ללווים בבנק הפועלים, מטעם הסוכנות היהודית.

הואיל והלווים הפסיקו לשלם את חובותיהם לבנק נדרשה הסוכנות לשלם במקומם והזכות הומחתה לסוכנות והועברה למשיבה לגבייה.

המחאת הזכות הנטענת הינה מיום 15.04.99. עוד הבהירה המשיבה כי ההלוואה אמורה היתה להיפרע מיום 25.04.95 ועד ליום 25.03.02 ותיק ההוצל"פ נפתח לאחר שהלווים עזבו את הארץ לצמיתות.

עוד טענה המשיבה כי אף לשיטת המבקש פנה בנוגע לחוב בשנת 2002 וכן ערך פניות בשנת 2009 ו-2010 לביטול חובו.

לשיטתה, נוכח העובדה כי ביום 12.10.09 הגיש המבקש בקשה לצו תשלומים לתיק ההוצל"פ ושילם 150 ₪ עד לינואר 2010 מלמדת כי הודה בחובו ואין ליתן לו ארכה.

לעניין ההתיישנות, נשענת המבקשת על הויתור בשטר לפי בסעיף 96 (א) לפקודת השטרות.

4.מנתונים שהומצאו למבקש עולה כי כבר בשנת 1996 הפסיקו הלווים לשלם את התשלומים. יוער כי המשיבה לא ציינה מתי לשיטתה התגבשה עילת התביעה ומתי עזבו הלווים את הארץ.

יתרה מכך, שטר החוב ניתן להבטחת עסקת ההלוואה. בסעיף 16 א להסכם ההלוואה שצירפה המשיבה צויין כי שטר החוב יושלם לפי סכום הפיגור במועד ההשלמה.

שטר החוב, באופן בו הוגש לביצוע, צובר ריביות ממועד מתן ההלוואה והמשיבה לא הבהירה זכאותה לתשלום ממועד הפירעון אשר נקבה בשטר ובבקשת הביצוע.

הארכת מועד

5.טיבם של הטעמים המיוחדים משתנה מהליך להליך ותלוי בנסיבות העניין. אין דינה של הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר כדין ארכה להגשת ערעור וניתן להגמיש הדרישה בטיבם של אותם הטעמים בנסיבות של התנגדות הואיל ומדובר במפגש הראשון של בעל הדין עם ההליך השיפוטי. פנייה לקבלת סיוע משפטי יכולה להוות טעם למתן ארכה.

עקב השתהות המשיבה בגביית החוב והעובדה בגביית החוב והעובדה כי המבקש, בכל פניותיו אליה, הביע עמדתו כי אינו חייב בתשלומים וכן פעולתו לביטול חיובו עם קבלת האזהרה בפנייה ללשכה לסיוע משפטי, אני מוצא לנכון ליתן למבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות כמבוקש, (השווה, רע"א 7931/06 וולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ). בנסיבות העניין והעדר הבנתו את השפה אין בבקשתו לצו תשלומים בלשכת ההוצאה לפועל, אשר ככל הנראה נערכה ע"י בתו, במקביל לפניה לסיוע משפטי, כדי לשלול זכאותו לארכה.

טענות הגנה

6.לאור מתן ארכה ומאחר וטענת ההגנה העיקרית של התיישנות, מקפלת בתוכה גם טענה לשיהוי בגביית החוב, מצאתי מקום ליתן רשות להתגונן על סמך הבקשה בלבד.

לא מצאתי כי יש מקום לשלול אפשרות המבקש להתגונן בטענת ההתיישנות. בת.א. (ים) 7094/01 דוד שרון נ' משה כהן, פירט כב' השופט י' נועם את סוגיית התיישנות הזכות לתבוע מכח שטר ביחס לערבים, מקום בו ניתנת לחייב העיקרי ארכה לפרוע את השטר.